בצער רב עזבנו את צ'אנגו ואת המשפחה.
באמת שהיה עצוב... נתגעגע. כולנו!
נדחקנו בתוך מונית קטנטנה עם כל תיקינו-עגלה-גיטרה וכל כולנו והיטלטלנו לקטמנדו.
מזל גדול שהגענו ישר לכפר באמת. זו הייתה נחיתה רכה ונפלאה לנפאל.
עכשיו נכון לנו שוק תרבות, ועוד עם ליל הסדר ההמוני... הגדול בעולם כנראה...
הגענו לגסט האוס שהחברים מצ'אנגו סיפרו לנו עליו.
המחיר היה קצת שונה, כי הייתה קצת אי הבנה. אולם בסוף הסתדרנו.
השתלטנו על דורמיטורי והיה לנו חדר ענק ב 10$.
המקלחת והשרותים ממש ממול לחדר, אז זה כמעט לגמרי שלנו.
רק ש... לא כל הזמן היה חשמל. וכשאין חשמל אז גם אין מים בברזים, רק במיכל, מה שאומר שאין מים חמים.
אז המשכנו להתרחץ עם מים ממיכלים. ממילא כבר היינו מתורגלים
 |
| הדוכנים העמוסים והמעניינים של קטמנדו |
 |
| אחרי שהתארגנו התחיל גשם חזק. מזל שהוא נגמר תוך כמה דקות |
 |
| הדהאל באט הראשון בקטמנדו,במסעדה מקומית שחברים המליצו לנו עליה |
הספקנו גם לעשות סיבוב לבית חב"ד ולוודא מתי ואיפה יתקיים הסדר בערב.
הגענו לאולם ארועים עתיר אבטחה ושמירה. עם מאות ישראלים שונים ומגוונים.
אחרי הכפר הקטן והשלו היינו ממש בשוק תרבות.
כוווולם מדברים עברית! הילדים היו בהלם מזה ומאד נהנו
 |
| אולם ענק ומקושט, הרבה השקעה ניכרה שם |
 |
| הרב חיזקי המפורסם |
 |
הילדון נשפך בדיוק בזמן
עד שהתחילו, והרכות והקריאה בהגדה
תסמכו עליו שהתעורר בדיוק בזמן |
 |
| גם השגריר הישראלי נשא דברים |
 |
| איילה מתחברת להגדה ולמצות |
 |
| השתייה- יין מתוצרת מקומית שזרם בשפע, לימונענע ומים |
 |
| רפאל הצטרף לשירת הקושיות |
היה באמת ערב מעניין.
אוכל טעים, חברה מעניינת.
פגשנו 2 משפחות מקבוצת המשפחות המטיילות שלנו בפייסבוק.
חזרנו מאוחר, עייפים, שבעים ומרוצים.
ביום למחרת יצאנו לשיטוטים בעיר.
עברנו בשוק המקומי בדרך לדורבאר סקוור (ככר הארמון) שאני זוכרת לטובה מביקוריי הקודמים
 |
| תבלינים, קטניות, מיני פסטות, נשנושים, פירות יבשים |
 |
| מלח הימלאיה שחור, ורוד ואפור בגושים |
 |
| ביף ג'רקי מקומי |
 |
| זנבות יאק אניבאדי? |
 |
דוכן לאסי מקומי שווה בטירוף.
תור ארוך משתרך שם, הם יודעים למה... |
 |
| יאמי!!! |
סופסוף הגענו ל durbar square
 |
כל האתרים היום עולים כניסה.
בעקרון הכרטיס אמור לתפוס למשך כל השהות בנפאל, כך שצריכים לקחת את הכרטיס ולעשות אישור (עם תמונה) במשרד שנמצא בתוך הככר
כך אפשר לחזור לשם כמה פעמים שרוצים.
עשינו.
שלושת הקטנים לא היו צריכים לשלם |
 |
| קאלי |
 |
| באחד המקדשים פגשנו את עדי, אמיר והבנות |
בעצם נשארנו עוד יום בקטמנדו ולא יצאנו לטייל כי רצינו לנצל את הזמן להאריך את הויזה שלנו כבר מפה.
לא היינו בטוחים איך זה ילך בפוקרה (בדיעבד מסתבר שבפוקרה זה דיי מהיר וכמעט אין תור, אז כדאי כנראה לעשות שם).
התכוננו לזה שהתהליך ייקח כמה שעות. מישהו אמר שחייבים להגיע לפני 11, אז ויתרנו על ארוחת הבוקר ומיהרנו לשם.
בסופו של דבר הסתבר שאין בכלל קטע של 'לפני 11' וכל הזמן המשיכו להגיע אנשים.
לא ברור על איזה יום נפלנו (כי בהחלט שמענו על אנשים שזה לקח להם שעות) אבל למזלנו תוך כ-40 דקות סיימנו הכל ויצאנו משם
 |
את החלק הזה יכולנו לחסוך ולעשות באינטרנט, להדפיס את הטופס ולהביאו איתנו
אבל.... לא הצלחנו משום מה, אז באנו וגילינו איש יעיל ומיומן מאד שעושה את זה בצ'יק צ'ק |
אחר כך חזרנו לארוחת הבוקר שזנחנו, שכבר התגלגלה לצהריים והמשכנו בשיטוטים בסביבת הטאמל.
בערב אכלנו במקום מגניב עם החברים מצ'אנגו שהגיעו גם הם לקטמנדו ולמחרת כבר המשכנו הלאה לטיול של כמה ימים מחוץ לקטמנדו, עד שסבתא חנה תגיע...
 |
| איילה מראה לארז איך כדאי לאכול את המאפה שהוא קבל "כמו איילה" |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה