עוזבים
את ארוגאם ביי אחרי כמעט 3 שבועות.
נכון,
אנחנו כבר שועלי פרידות וותיקים, אולם אין זה אומר שזה נעשה יותר ויותר פשוט... זה
לא.
עד
שמתרגלים למקומות, לאנשים, למקצבים, לחדר, לבלאגן שלנו... צריך לארוז הכל, לסדר,
להכנס ל mode תנועה.
אחרי
שבועיים ב water music המהמם נאלצנו להחליף למקום
אחר, כי הכל כבר היה מוזמן מראש שם.
אז מצאנו
את view point שהיה זול יותר, אבל גם הרבה פחות מגניב.
התלבטנו
אם להשאר שם, או למצוא מקום אחר, אולם היו שם כמה יתרונות... זה היה חדר במרפסת
עליונה ממש מול הים, עם בריזה מגניבה מהבוקר המאוחר. בבוקר המוקדם השמש הייתה ממש עלינו,
אז למדנו להסתדר עם זה.
המחיר
היה זול (3500 רופי ללילה, 26$ בקירוב), המיקום מעולה- מרחק הליכה קצרה למיין
פוינט ולחוף ה"שווה" של הממבו'ס וגם להמון מסעדות ולסופר. והיה חדר
לידינו שיכולנו לשמור לגלית ולילדים שהגיעו כמה ימים אחרינו לשם, ובילו איתנו 4
ימים כייפיים.
אז
נשארנו שם
 |
| נוף פול מון מהמרפסת |
פגשנו
משפחה ישראלית שחיה בקולומבו למשך כמה חודשים, בגלל העבודה של שרון (האבא). גם להם
4 ילדים וכולם התחברו מאד בכיף, במיוחד גלעד וארז הקרובים בגיל, שבילו בהרבה שיחות
ומשחקים חמודים להפליא.
הכי
קטעים זה שהם במקור מגבעת עדה
 |
| נסענו לטיול בסביבה למערות נזירים וסלעים עצומים |
 |
| הזמנו 2 דגים גדולים, ביחד לשתי המשפחות בסה"כ 12 איש |
בהמשך
פגשנו משפחה ישראלית נוספת, מפרדס חנה. קטעים, נכון?
מצאנו
מסעדה קטנה וחמודה ממש ליד המלון ובלי להחליט יצא שאכלנו בה כמעט את כל הארוחות
שלנו. בעלת המקום חמודה להפליא, חייכנית, נעימה. מכינה אוכל סרי לנקי מצויין, ביחד
עם אמא שלה ושאר בני משפחתה, וגם שניצלים וצ'יפס שהילדים מאד אהבו, שייקים ועוד
ועוד (relax inn restaurant אנחנו ממליצים בחום!)
בילינו
בנעימים עם גלית והילדים, עם הרבה ים, רביצות ומשחקים בכמה מסעדות מהממות שיש פה
(ממליצים בחום על ה hideaway blue, בית הקפה המהמם בחוץ,
וגם על ה gecko ועל המסעדה והצל של ה mambo’s בחוף השקט והנעים)
באחד
הימים נסענו עם 2 נהגי טוקטוק למעין ספארי. כלומר, לא ספארי אמיתי בשמורה (סתם
יקר), אלא נסיעה בשטח לחיפוש חיות. יצא שראינו באותו היום המון חיות: תנינים, מיני
ציפורים (תרנגול בר, פלמינגו, חסידות, שקנאים), בופאלו, פרות, עזים, פנדה אדומה
(זה נראה קצת כמו לוטרה), ימבה קופים. אולם אין ספק שגולת הכותרת הייתה הפילים!
אחרי שעצרנו בחוף מבודד ומרוחק ושכשכנו במים ואת רפאל עקצה מדוזה (עוד חיה!)
התחלנו לחזור הבייתה ובדרך נהגי הטוקטוק ראו מרחוק להקת פילים. אצנו רצנו לשדה כדי
להספיק לראות אותם לפני שהם בורחים והצלחנו לראות מרחוק כמה פילים, וגם קטנטנים
איתם לעת השקיעה.
היה
מגניב!
חזרנו
עייפים ומרוצים!
 |
| רואים את התנין? |
 |
| ופה יש שניים |
 |
| מיני ציפורים |
 |
| מלא קופים |
 |
| קיני ציפורים תלויים |
חגגנו
יום נישואין במקום מהמם עם פרגון של אומני כבייביסיטר הראשית וגלית בפיקוח על.
כשחזרנו
הקטנים ישנו והכל היה שקט ונעים
הספקנו
לספר את רפאל והלל ודוד עשה כתובת קעקע ראשונה בחייו- מזל טוב!
אז הנה
אנחנו, שוב ארוזים ומוכנים לתזוזה.
פינינו
את החדר, העברנו הכל לחדר של גלית והילדים כי הוואן שייקח אותנו לשדה התעופה יצא
לדרך רק בערב.
נסיעה
ארוווווכככה!!!! מחכה לנו אל תוך הלילה, נקווה שעם כמה שפחות הקאות...
יש לנו
טיסה לבנגקוק מוקדם בבוקר, בעצם 2 טיסות עם טרנזיט קצר במומביי, שדה התעופה החביב
עלינו.
פרידה
מסרי לנקה שהייתה מאד (!!!) טובה ונעימה אלינו.
מדהים עם
כמה חששות הגענו הנה ואנחנו עוזבים בתחושה של פרידה ממקום מאד אהוב, מחברים
מקסימים ומחוויות נעימות.
החזרה
לארץ הולכת ומתקרבת... בצעדי ענק...
כבר
נכנסים יותר ויותר ל mode תיאומים ועשייה בכל מיני
דברים שקשורים לארץ, לבית, לביה"ס
