סיכום. פוסט סיכום

תם ונשלם?
או תם ולא נשלם?
ואולי רק התחיל בעצם?
אולי נפתח התיאבון ונעלמו הפחדים?
אולי נפתחים אופקים חדשים, כיוונים חדשים, חיבורים חדשים?

מה שבטוח הוא שחזרנו לישראל.
סיימנו את הפרק הזה של הנדודים ושל המסע.
משפחה אחת. שישה אנשים. גדולים יותר בשנה אחת ממה שהיינו לפני שיצאנו למסע

וכאילו דבר לא השתנה, רואים איך בקלות אנחנו חוזרים למפגשים, לשיחות, לאינטונציות, למגננות.
יש הכל מהכל.

לקח לי קצת זמן לסכם, להושיב את עצמי ולכתוב.
פעם היה קשה להפריד אותי מהבלוג הזה, מהכתיבה בו...
עכשיו זה כמו נהפך למטלה.
למה?
כי מבאס אותי לסכם... לשים נקודה... לחשוב בדיעבד וקדימה, לנתח...
וזה לא שאני לא עושה את זה בראש מדיי פעם, אולם החיים פה כל כך אינטנסיביים, במיוחד עם מעבר הבית למדרשת בן גוריון שבשדה בוקר,ביתנו החדש. יש המון מה לעשות ואולי זה לטובה.... ככה יש פחות זמן להתעסק במה היה ואיך עובר וכל זה. ורק תו"כ פריקת הארגזים ומילוי הארונות, המדפים, חדר הארונות (המהמם שדוד ואחי בנו פה, אגב) אני מתחילה להרגיש איך הכל שוב סוגר עליי, מכנס אותי, נכניס אותי לתלם...

ויש בי חלק שלא רוצה, שמתמרד, שחושב 'מה אם...', שנכנס לדכאון
ויש בי חלק שמבין שזה מה שנכון עכשיו, ברגע הנוכחי, בתקופה הזו, עבור המכלול שאנחנו כמשפחה.
רק לעכשיו. אולי בהמשך דברים ייראו אחרת.

כי יש פה מה לבנות, להקים, לאן להתרשת, מה לפתח. יש.
ועדיין הלב עוד קורא "לשם...."

אז פוסט סיכום. פרידה. וכל זה.
היינו כך וכך- נו, קראתם, נכון?- עשינו, ראינו.
וחזרנו- כבר לא כדי לספר, כי היום מספרים הכל באונליין...

הייתה שנה נפלאה, מעצימה, מחברת, חזקה, מפתחת, פותחת
והיו גם המון קטעים שלא, אל תטעו, אם כי גם הם חלק מ...
מניחה שגם השנה הנוכחית תהיה כזו, בהיבטים אחרים פשוט.
היום אומני אמרה לי 'מה זה משנה איך קוראים לזה? עכשיו קוראים לזה "בית" ו"מדרשה" ולא "טיול"' 
יש בזה משהו, לא מכחישה.
אולי זו ההיצמדות שלי לקונספט, שהרי מסעות יש בכל מקום ואין ספק שבחרנו לנו מקום משובח לצאת בו למסע.
אנחנו מרגישים שנחתנו לגמרי במקום הנכון, שהבחירה מרחוק הייתה לעניין.
מקווים שכך זה ימשיך להרגיש!

הכתבה בערוץ 2

הכנו את כל העולם שהכתבה על המשפחות המטיילות, בה לקחנו חלק גם אנחנו, עומדת להיות משודרת במוצ"ש בערוץ 2.
מאחר ולנו לא הייתה טלוויזיה, חיכינו ללינק שנקבל לאחר מכן.
בינתיים קבלנו המון פידבקים טובים מכל מי שראה והיו המון תגובות בפייסוק של שנינו וכמובן גם החברים של אומני בוואטסאפ סיפרו לה מה היה

מחכים שהכתת תשודר סופסוף (היא כנראה שודרה לקראת סוף המהדורה)

 קבלנו תמונות אונליין של צילומי מסך (אני כבר ישנתי...)

שמחנו מאד שזה יצא טוב, כי בכ"ז טלוויזיה... מי יודע איך הם יבחרו להציג את הדברים?

הנה הלינק לכתבה שיהיה לנו לעתיד.
יצא מגניב!

טרק ל australian camp

אז כאמור בחרנו בטרק פשוט יחסית, משהו שאמור לקחת 3-4 ימים בהליכה רגועה מאד. כלומר, אפשר גם יותר, אולם ממילא יש לנו רק 4 ימים עד שנצטרך לחזור לפוקרה לקראת הטיסה של חנה בחזרה לקטמנדו ולארץ.

שכרנו ג'יפ מ"סוויסה" שייקח אותנו לכפר הראשון, כדי לחסוך טיפוס. אנחנו לא באמת יכולים לעשות טרק רציני וטיפוסים ממש קשים בהרכב הנוכחי שלנו, עם קטנצ'יק בן כמעט 3 בקצה אחד וסבתא בת 70+ (שהיא בכושר מעולה!!!) מהצד השני.
אז מצאנו פתרון מנצח!
[עלות הג'יפ הייתה 45$ והנסיעה ארכה קצת יותר משעה בדרך הררית תלולה ביותר. המהינדרה סקורפיו שלנו עמד במשימה יפה מאד!]

כך הגענו ל astam הכפר הראשון בדרך.
shiba מ"סוויסה" שלח אותנו לבדוק כפר אקולוגי שיש שם ואנחנו נדלקנו לאללה!

annapurna eco village הוא מקום מהמם ביופיו שמנוהל כעסק משפחתי ע"י 2 אחים, אשתו של האחד ואחותה ועוד הרבה מהמשפחה המורחבת ומבני הכפר עצמו.
יש במקום חדרי אירוח, מסעדה, חדר מדיטציה ויוגה וטיפולים שונים.
הם מגדלים ירקות ודגנים לתצרוכת עצמית ולמסעדה, צמחי מרפא, תה ותבלין (יש 2 עצי קנמון, למון גראס, קמומיל ועוד) ובכלל גינה לתפארת המושקית ממי גשמים שהם אוגרים ומטהרים בשיטה מיוחדת של שימוש בחול. 
הם גם מטהרים מים לשתייה בשיטה הזו ואלה המים הכי טעימים שיצא לי לשתות. הם עוד מרבים לעשות ומנסים לחנך את אנשי הסביבה על החשיבות של מים נקיים ומקימים מערכות טיהור מים כאלה בבתי ספר בכפרים בסביבה (ראינו אחת כזו כשהמשכנו לטייל).
יש להם כמה טרסות שהם מעבדים, ראינו את הבופאלו'ס חורשים והילדים עזרו לפזר קומפוסט בשדות (קקי חצי מיובש של פרות, yay!), אה, יש גם פרות שהילדים עזרו לחלוב...
המקום יושב בנקודת נוף פנורמית מהממת ביופיה, המשקיפה על כל ההרים מסביב (כשהראות מאפשרת כמובן).
התכנון המקורי היה לבלות שם לילה ולהמשיך, אולם החלטנו להשאר ללילה נוסף (גם כי חלק מאיתנו היו צריכים להתחזק קצת, הרגישו קצת לא טוב, וגם כי היה שם ממש כיף ונעים ולא רצינו להמשיך...).
[עלויות: 2 חדרי טריפל עלו לנו 40$, 2 חדרים לשני לילות, 5 ארוחות ומלא תה לסוגיו עלו לנו משהו כמו 210$. ל-7 אנשים]

נוף מדהים

סופסוף ערסלים!!!
זה לא נתפס איך בכל דרום מזרח אסיה יש ימבה ערסלים ובנפאל פשוט אין

מימין ומשמאל שני עצי הקנמון (אם הבנתי נכון...)

שתילי תותים בעציצי בקבוק תלויים

פרחי הקמומיל מתייבשים להם בשמש

הילדים מאושרים עם עץ התות שגילו
ארז טחן ללא הכרה

ארז מפזר קקי של פרות עם הנס הגרמני ונהנה מכל רגע

הבנו שכדאי לנו לקחת פורטר איתנו, שיפנה אחד מאיתנו לפחות ממש להיות עם ארז (בתורנויות כמובן). כך שארגנו דרך המקום פורטר חמוד וצ'יפרנו אותו ב 1000 רופי ליום (כ-10$) לעומת ה-900 שביקשו ב"סוויסה" בפוקרה, שבטח רק מחצית מזה- אם בכלל- הייתה מגיעה אליו ישירות. מה גם שהעבודה איתנו היא בכלל צ'ופר כי אנחנו הולכים לאט, גג 4 שעות ביום, עם הרבה זמן פנוי.
יצאנו לדרך לכיוון dhampus. היום הכי ארוך שלנו בעצם. שכלל קצת עליות, לא מאד רציניות, אולם במצבנו זה לא בהכרח היה פשוט.
הקטנים והגדולים הלכו ממש יפה. את ארז סחבנו על הגב בתיק/ מנשא המאולתר שלנו בחלק מהדרך, בעיקר כהוא ישן (ובעיקר דוד).
השמיים התקדרו להם בדרך והגענו למחוז חפצינו ממש ברגע האחרון.
נחתנו בגסט האוס הראשון שהיה על השביל איך שהתחיל הגשם. מזל גדול!
דיי ברור שלא המשכנו לבדוק עוד מקומות, נכון?
הייתה לנו מרפסת פרטית כייפית ומרווחת.
בהתחלה היה ממש קר, אולם הערב התבהר מאד ולא היה כזה קר, כהכנה ליום המחר...
[עלות חדר 5$, לקחנו 3 חדרים, אחד טריפל ושניים דאבל. האוכל יוצא לנו כ- 25$ לארוחה לשבעתנו, כולל תה לסוגיו. היו לנו שם 2 ארוחות]

יוצאים לדרך

יש הרבה הפקת חשמל סולרית בכפרים וגם בערים
זו למשל משאבת המים של המאגר בכפר
כל כך הגיוני, נכון? למה בארץ אין יותר חשמל סולרי?

ללכת בתוך גלויה

גם קליניקת הריון והפלות מצאנו בדרך

ביקשנו מהפורטר לצלם
מזל שטכנולוגיית הטאצ' היא חוצת גבולות. כמעט כולם מבינים אותה

ההרים הציצו עלינו כשהגענו לגסט האוס בדמפוס ובדיוק התחיל הגשם

הפושטק המתוק שלנו

עוד דהאל באט...

ובבוקר זכינו לראות מושלמת, נטולת עננים לחלוטין
[טוב, זה השתנה אחרי כמה שעות, לקראת אחה"צ, ובכ"ז זכינו...]

 יצאנו והמשכנו ליום לא ארוך במיוחד- שעתיים פלוס- אולם עם טיפוס עצבני בסופו בעיקר, עד למחנה האוסטרלי

סבתא חנה מטפסת בגבורה!

על אחד השבילים מצאנו אוצר
לרגע חשבנו שהוא בסוף חייו

איכשהו רפאל הצליח לעזור לו "לחזור לחיים"

 הגענו למחנה!
[לקחנו 2 חדרים שעלו לנו 12$ ביחד, ארוחות שוב- המחירים דיי קבועים- יצאו כ-25$ לשבעתנו לארוחה]

יש נדנדה גדולה במחנה

דוד והילדים משחקים כדורגל ב australian camp

ארז והפורטר משחקים בכדור

וזה כבר בדרך למטה

כשהגענו למטה שתינו צ'אי ותפסנו מונית לפוקרה (1000 רופי) ושם התאחדנו עם התיקים שהשארנו אצל "סוויסה" והמשכנו למלון שלהם (hotel atrium, חדר משפחתי גדול עם 2 דאבלים וסינגל עלה לנו 15$ ויחיד לחנה עלה 7$).

פוקרה טייק 1

טוב, אם נתתי לקטמנדו את הכבוד גם לפוקרה מגיע, לא ככה?

בזכות סבתא חנה יש לנו כמה שדרוגים בטיול. אחד מהם הוא אמצעי התחבורה והשני מקומות הלינה.

ולכן נסענו לפוקרה בג'יפ פרטי שכביכול עלה לנו פחות כי הוא ג'יפ שאמור לשוב לפוקרה ולא מראש לצאת אליה. מבינים את הקטע? 

אז סיפרו לנו שמקום 140$ זה יעלה "רק" 90$. נו, טוב...

כנראה שבכ"ז עדיף מאוטובוס "תיירים"

נסענו בדרך יפה שעוררה בי זכרונות לנסיעות מתקופות קודמות בחיי. נזכרתי בנקודות בדרך שהופיעו לי בחלומות ב-20 השנים האחרונות. חתיכת נתח של זמן... וכנראה מקומות שהיוו בשבילי משהו משמעותי... שמות של עיירות וכפרים עלו וצצו מנבכי מוחי, כמו גם עיקולים בדרך, נהר הטריסולי שלצידו נסענו ועוד ועוד.

עברנו "רק" ארוע הקאה אחד. יפה לנו!

מראש לקחנו חדר במלון cherry garden הנחמד

אחרי איזה 6-7 שעות וכמה עצירות (בסופו של דבר מצאנו מקום מקומי ונוח לעצור ולא רק תיירותי, כמו שעוצרים כל רכבי התיירים) הגענו לפוקרה היפייפיה.

פוקרה שוכנת על גדות אגם fewa ויש בה "שכונת" תיירים תוססת, צבעונית ומעניינת.

נהנתי לחזור לפה, כמובן שהמקום התפתח מאד, אם כי עדיין שומר על האווירה הרגועה והנעימה

שקיעה והרים מסביב לאגם

נחתנו פה בימי ראש השנה הנפאלי, כך שכך הסביבה הייתה מפוצצת נפאלים שהגיעו לבקר בחופשה בימים אלה. אז קצת רועש פה מכרגיל.

מראש לקחנו חדר במלון cherry garden הנחמד (30$ לנו לחדר טריפל פלוס מזרן ו-18$ לחדר יחיד שבפועל היה זוגי ובו סבתא אירחה בכל לילה נכד/ה אחר/ת. כולל ארוחת בוקר קלה שאנחנו הצלחנו להרחיב מעט).

יצא שהיינו בו 3 לילות ובימים אלה בעיקר נחנו, הסתובבנו קצת בעיר (היה יום בו חלק רכבו על אופניים ואחרים עקבו ברגל), תכננו תכניות המשך, אכלנו...

דאל בהאט- איך לא?

הגינה בגסט האוס, עם נדנדה ואפילו כדור פיזיו לקפץ עליו

יאמי פאקורות

אזור האגם עמוס תיירים מקומיים לעייפה

בימבה, זוכרת את מסעדות הגן האלה ליד האגם?

הטיילת הזו לא הייתה קיימת בפעם האחרונה שההיתי פה
[לפני 19 שנה...]

הילדים הגדולים נכנסו לפלסטיקים המתגלגלים על המים האלה
מצחיק

סתם אהבתי
חברת טרקים שמתמחה בטיולי נשים, עם צוות נשי
מגניב, לא?
בטוחה שיש נשים שירגישו עם זה מאד בנוח

נפגשנו גם עם הללי וילדיה שחיים בפוקרה כמה חודשים מכל שנה בחמש השנים האחרונות ואיתה יוצא לי להתייעץ מדיי פעם בענייני הטיול.

אחרי מיני בירורים החלטנו לצאת לטרק קצר שאמור להיות לא קשה מדיי, כי בכ"ז יש לנו גדולים וקטנים.

בעזרת הללי ובנה, "סוויסה", מוכר נחמד בחנות הספרים ובעל הגסט האוס שלנו הבנו מה יהיה המסלול הנכון עבורנו.