יצאנו לצלול!

אני חושבת שמאז הפעם האחרונה שהיינו פה (14 שנה להזכירכם) לא צללנו.
האמת? התגעגענו ופינטזנו, ועם זאת דיי הבנו שעם ערימת הילדים הזו זה לא ממש יהיה אפשרי בסיבוב הזה.
אז ויתרנו.

עד ש...
פגשה את דוד נציגה של אחד ממועדוני הצלילה באי, על החוף.
הוא שאל אותה את כל השאלות, היא ביררה את כל הבירורים והסתבר שבהחלט נוכל לצאת ליום צלילות על ספינה שהם מוציאים מדיי יום.
בד"כ הדיל כולל 2 צלילות ביום, אולם עקב מצבנו המיוחד נוכל להיחשב שנינו כאדם אחד (עם תוספת תשלום סמלית עבור האוכל והשהות בספינה). בנוסף נזדקק לצלילות רענון, כי כאמור עברו כך וכך שנים...
הבונות היה עבור אומני- היא תקבל 2 צלילות משל עצמה (הכי שווה! יותר מאיתנו!), צלילות של ממש, עם הדרכה והכל.

מודה שחששתי קצת, בעיקר איך זה יתנהל עם הילדים על הספינה.
בסופו של דבר היה מעולה!

יצאנו ממש מוקדם בבוקר, רכב של המועדון אסף אותנו ועוד אנשים ממלונות שונים.
הגענו למועדון, מילאנו ניירת, מדדנו ציוד והוסענו לספינה.
הפלגה של כשעה לאתר הצלילה תוך כדי ארוחת בוקר קלה, רענון שפת הסימנים מתחת למים, התרגילים שנעבוד עליהם ותדרוך על אתר הצלילה.
כשהגענו התארגנו עם הציוד ו...הופ למים!
אומני ואני בסיבוב הראשון ודוד ואומני בסיבוב השני.
בין לבין דוד לקח אותם לשנרקל קצת, איילה בעיקר נהנתה מזה. ומנוחה... ואוכל... ושיטוט בספינה...ותמונות... וקצת בחילה בשבילי... לא נורא, עבר מהר.

הייתה חוויה מהממת עבורנו, אחרי כ"כ הרבה שנים.
אז אמנם לא היה יום עם ראות מעולה מתחת למים ובכ"ז היה ממש כיף לחזור לזה, להרגיש את העולם המופלא הזה הנסתר מעינינו ביומיום עד כדי כך שחלקנו אף אינם מודעים לקיומו.
תמיד מפתיע אותי השקט הגדול שקיים מתחת למים

הצלחנו להצטלם כולנו ביחד!!

שם במרחק זהו sail rock
אליו צוללים
רואים רק את השפיץ של הסלע האדיר הזה שמתגלה במלוא יפעתו מתחת למים

1,2,3
giant leap

תדרוכים אחרונים

ארז מוכן לכל מה שיבוא

ומי נהג בספינה בדרך חזרה?
ניחשתם נכון...

ובסוף היום מסג' מפנק לדוד
מגיע לו!

הנה הסרטון שצולם ע"י הצלם בחליפת הספיידרמן מתחת למים.
לשנייה וחצי רואים את אומני ואותי עם סטיב המדריך, לקראת הסוף

חזרנו ל haad tien

ב haad tien בילינו חלק מירח הדבש שלנו, לפני 14 שנה. כך שרק מתבקש היה לקחת לשם את הילדים, להראות להם.
ההגעה לשם היא רק בסירת long tail מחוף האאדרין

ארז העדיף להכנס מתחת לחולצה של אבא בחלק מההפלגה (המאד קצרה...)

ברור שמלא דברים השתנו שם בזמן שחלף.
במבט ראשון ראינו רק את העצים שגדלו, במבט מעמיק יותר ראינו שיש יותר בונגלוס ומקומות לינה וגם שהמקום בו ישנו אז כבר הוזנח עד מאד. טוב, למה ציפינו? קפסולה של זמן קפוא?

הים פה הרבה יותר חזק, מערבל ועם גלים.
הילדים נהנו מזה מאד!!!

אומני עשתה לנו סדרת תמונות זוגיות על החוף. צריך...

ככה נראתה הצלמת הוירטואוזית

ובכל מקרה דאגנו לוודא שיהיו תמונות, למקרה ש....

ולקינוח דרישת שלום מצדפי החוף, ובמיוחד מהמוני ה shiva eyes
במיוחד לאמיר זלאיט

מסקנה אישית: יש זכרונות שטוב להשאיר אותם כפי שהם.
המקום מקסים, אולם בטח לא כמו שהיה עבורנו אז. ובעצם, שום דבר אינו כפי שהיה אף פעם...
הייתה חוויה מהנה להיות שם, לטייל שם עם פירות אהבתנו.
לא היה לזה קשר ממשי למה שהיה אז, ברור שלא...