הפעם היינו בבנגקוק ממש מעט זמן.
אחרי נסיעת הרכבת הלילית, הגענו מוקדם בבוקר העירה. נסענו לגסט האוס ויצאנו לאכול ארוחת בוקר.
אני נסעתי לשגרירות ישראל כדי להאריך את תוקף הדרכונים שלנו (מרבית המדינות מבקשות תוקף של לפחות חצי שנה לדרכון, אחרת לא יכניסו אליהן ובגלל שברומא נתנו לנו דרכונים זמניים בלבד לשנה- למה לא לתזז את האזרחים אם רק אפשר- אז מצאנו את עצמנו תקועים).
זה הלך דיי מהר בסה"כ כך שיכולתי להתפנות להוצאת ויזה אונליין לסרי לנקה בבית קפה סמוך.
החזקנו אצבעות שנספיק לקבל אותה לפני שננחת בסרי לנקה (זה לוקח בערך 24 שעות, במינימום)
דוד הלך בינתיים עם כולם לשוק הסיני, בעיקר כדי שאומני תוכל להצטייד בחוטים וחרוזים לתעשיית הצמידים המתפתחת שלה (עוד על זה בהמשך).
בחזרה כמעט ולא הצלחתי למצוא מונית שתסכים לקחת אותי, הכל היה פקוק.
אשכרה סירבו לי איזה 4-5 נהגי מונית
בסוף הגעתי, עם מונית, אחרי ימבה זמן.
לא נורא.
במקביל ברקע התארגנה הפקה רצינית עם דד ליין.
פנו אלינו מחדשות ערוץ 2, עושים תכנית על משפחות מטיילות. האם נרצה להשתתף?
זה עוד כמה ימים, יש מעט מאד זמן לראיון סקייפ, משלוח תמונות וסרטונים ותיאום צילומים בארץ עם בני משפחה שישוחחו איתנו בסקייפ.
האחים של שנינו הפיקו בארץ, תיאמו עם התחקירנית והחליטו איפה יהיה הכי נכון לערוך את הצילומים ובאיזה הרכב.
סבתא חנה נבחרה לייצג את דור ההורים ויעל ונועם שינה ייצגו את הנכדים/ בני דודים, נקבע מועד לצילומים ושיחת סקייפ איתנו בהתאמה.
רק שזה יצא לנו בלחץ, בין כל הסידורים האחרונים לקראת הטיסה ביום למחרת.
הצלחנו להתפנות לשיחה, שקצת לקחה יותר זמן מהמתוכנן, בעיקר בגלל בעיות ווייפיי ורעשי רקע למינהם.
הם רצו לצלם את המשפחה בארץ מדברים איתנו בסקייפ ומאחר והיומולדת של אומני הייתה למחרת, זו הייתה הזדמנות מעולה לאחל לה מזל טוב
בהמשך, אחרי שגם אנחנו התראיינו בסקייפ לתכנית, פגשנו את החמודים האלה ברחוב
ואז קמנו מוקדם בבוקר, לא היה פשוט להעיר את הילדים...
הטיסה הייתה ב 8:30, מה שאמר שהיינו צריכים להיות בשדה בסביבות 6:00...
מאתגר, אה?
גם ככה היינו אחרי לילה של שינה בלתי מספקת ברכבת.
מזל טוב אהובה יקרה מקסימה שלנו!
איך גדלת והתבגרת בשנה הזו של הטיול, כיף לראות את זה, גם אם לא תמיד היה לך פשוט.
ולחשוב שבשנה שעברה היינו עמוק בהפקות הבת מצווש! איזה כיף שזה מאחורינו
אחרי נסיעת הרכבת הלילית, הגענו מוקדם בבוקר העירה. נסענו לגסט האוס ויצאנו לאכול ארוחת בוקר.
אני נסעתי לשגרירות ישראל כדי להאריך את תוקף הדרכונים שלנו (מרבית המדינות מבקשות תוקף של לפחות חצי שנה לדרכון, אחרת לא יכניסו אליהן ובגלל שברומא נתנו לנו דרכונים זמניים בלבד לשנה- למה לא לתזז את האזרחים אם רק אפשר- אז מצאנו את עצמנו תקועים).
זה הלך דיי מהר בסה"כ כך שיכולתי להתפנות להוצאת ויזה אונליין לסרי לנקה בבית קפה סמוך.
החזקנו אצבעות שנספיק לקבל אותה לפני שננחת בסרי לנקה (זה לוקח בערך 24 שעות, במינימום)
 |
| השייק הקבוע שלי בשבועות האחרונים "בננס" |
בחזרה כמעט ולא הצלחתי למצוא מונית שתסכים לקחת אותי, הכל היה פקוק.
אשכרה סירבו לי איזה 4-5 נהגי מונית
 |
| נכנסתי לאיזה קניון כדי להצטנן מעט מהחום הלוהט ונתקלתי בחנות מקומית של FOX לא ידעתי שהם יצאו מתחומי הארץ... |
בסוף הגעתי, עם מונית, אחרי ימבה זמן.
לא נורא.
במקביל ברקע התארגנה הפקה רצינית עם דד ליין.
פנו אלינו מחדשות ערוץ 2, עושים תכנית על משפחות מטיילות. האם נרצה להשתתף?
זה עוד כמה ימים, יש מעט מאד זמן לראיון סקייפ, משלוח תמונות וסרטונים ותיאום צילומים בארץ עם בני משפחה שישוחחו איתנו בסקייפ.
האחים של שנינו הפיקו בארץ, תיאמו עם התחקירנית והחליטו איפה יהיה הכי נכון לערוך את הצילומים ובאיזה הרכב.
סבתא חנה נבחרה לייצג את דור ההורים ויעל ונועם שינה ייצגו את הנכדים/ בני דודים, נקבע מועד לצילומים ושיחת סקייפ איתנו בהתאמה.
רק שזה יצא לנו בלחץ, בין כל הסידורים האחרונים לקראת הטיסה ביום למחרת.
הצלחנו להתפנות לשיחה, שקצת לקחה יותר זמן מהמתוכנן, בעיקר בגלל בעיות ווייפיי ורעשי רקע למינהם.
הם רצו לצלם את המשפחה בארץ מדברים איתנו בסקייפ ומאחר והיומולדת של אומני הייתה למחרת, זו הייתה הזדמנות מעולה לאחל לה מזל טוב
 |
| אומני מדברת עם סבתא בסקייפ |
 |
| כך זה נראה בצד שלהם, בארץ |
בהמשך, אחרי שגם אנחנו התראיינו בסקייפ לתכנית, פגשנו את החמודים האלה ברחוב
 |
 |
| 'איזה מתוקים!!!' |
 |
| ארז מתכונן להעמסה |
הטיסה הייתה ב 8:30, מה שאמר שהיינו צריכים להיות בשדה בסביבות 6:00...
מאתגר, אה?
גם ככה היינו אחרי לילה של שינה בלתי מספקת ברכבת.
 |
| טיסה ראשונה בדרך לסרי לנקה |
 |
| עוגת יומולדת עם גלידה בשדה התעופה האהוב עלינו בבומביי |
מזל טוב אהובה יקרה מקסימה שלנו!
איך גדלת והתבגרת בשנה הזו של הטיול, כיף לראות את זה, גם אם לא תמיד היה לך פשוט.
ולחשוב שבשנה שעברה היינו עמוק בהפקות הבת מצווש! איזה כיף שזה מאחורינו
