‏הצגת רשומות עם תוויות prachinburi. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות prachinburi. הצג את כל הרשומות

3/25/2015

לסיכומה של prachinburi

אז מסתבר שטכנית לא היינו בפראצ'ינבורי, אלא בינה לבין עיר אחר (פראצ'ינאקאם, או משהו כזה...).
הסכר שהיינו בו בכלל שייך לאזור של nakhon nayok כך הפציר בי ד"ר דודו לדייק.

בסה"כ בילינו במקום 6 לילות.
לא ממש בתוך העיר, אלא 7 ק"מ מזרחית לה.
מקום ממש ממש חמוד ולא מתוייר בעליל.
מעט מאד תיירים מגיעים לסביבה הזו, על אף שיש לה בהחלט מה להציע.

אם היינו חושבים על זה מראש היינו אולי שוכרים רכב ומתניידים פה לבד.
זה בטח היה משתלם יותר כלכלית וגם מאפשר לנו יותר חופש להגיע למקומות, לחקור שבילים צדדיים ודרכי עפר למיניהן.

מבחינת אוכל, מעבר לשווקים, יש כמה וכמה מסעדות קטנות ומקומיות שכיף לבדוק. כל אחת עובדת בחלק אחר של היום.
יש חנויות מכולת, 7/11 כמה בתי קפה

מעבר לה- אטרקציה הגדולה פה- הפארק הלאומי khao yai- יש עוד כמה וכמה דברים לעשות פה.
על הסכר כבר כתבתי וגם על השוק ב prachinburi.
ליד הגסט האוס שלנו יש בכל יום גם שוק קטן יותר. מניחה שיש כאלה נוספים בסביבה.

ראינו שיש אפשרות לעשות רפטינג ומסלולים אתגריים בסביבה. יש לפחות גסט האוס אחד שמארגן מסלולים אתגריים בסגנון פארק חבלים.
ראינו שיש גם פיינטבול באחד הריזורטים.

פה יש רשימה של כל מיני אטרקציות שמצאתי.

חוצמזה, זה אזור עתיר משתלות מאד מגוונות, כך שמי שזה מעניין אותו יוכל בטח למצוא עניין בסיור משתלות שכזה. ראינו עצים עצומים מובלים ממקום למקום.

אנחנו בעיקר נהננו לחוות את המקום, להסתובב בו, לפגוש את האנשים המקומיים שגרים פה וליהנות מזה שכולנו לאט לאט מתחילים להרגיש יותר בנוח. אחרי כלום זמן... הילדים חזרו לבד לחדר מהמסעדה, או קפצו לשוק לקנות כמה דברים לבד.
הרגשה נעימה כזו.

בסופו של דבר עזבנו בבוקר.
יצאנו לכביש הראשי וחיכינו לאוטובוס לבנגקוק שיגיע.
מזל שהיינו ממש מול המכולת, כך יכולנו להצטייד בנשנושים עד שהגיע האוטובוס, כעבור כ 45 דקות

בתחנת האוטובוס
נשנושי דרך
מעין "עוגות" של אורז תפוח עם רוטב מעט מתקתק
נחמד

יושבים מאחור באוטובוס.
בהתחלה לא היו מקומות, אח"כ התפנו

כשלוש שעות נסיעה והגענו לבנגקוק

3/19/2015

khun dan prakan chon dam

אני נוהגת לקרוא על הסביבה בה אנחנו נמצאים באינטרנט.
אם יש ספר כמו לונלי פלאנט, אז גם שם.
תמיד נחמד לדעת מה קורה בסביבה חדשה ולמצוא דברים מגניבים לעשות.
כך היה גם עם הסכר.
בעברית, כמובן, אין זכר למקום, אולם אתרים תאילנדיים מקומיים וגם כמה אתרים באנגלית מספרים על הסכר העצום הזה, בו אפשר לבקר, להלך עליו רגלית או לעלות על קרונית שנוסעת עליו הלוך ושוב.
קראתי גם שאפשר לקחת שם סירה, לשוט ואף לשחות במים באזורים מסויימים.
נשמע לי מגניב, אז בדקנו עם הנהג שלקח אותנו לפארק אם יתאים לו לקחת אותנו לשם ליום טיול.
אחרי התמקחות קלה על המחיר (עלה לנו בסוף כ-70$) קבענו יומיים לאחר מכן בבוקר.

שוב לקחנו נשנושים לדרך, מים ובגדי ים בתקווה שאכן נוכל להכנס למים.

נסענו בעצם מסביב לפארק, באזור ירוק ויפייפה.
שוב, מאחור בטנדר, ברוח חזקה המעבירה ריחות שונים ומגוונים... של אוכל, של פריחה ופירות, של חיות ועוד.
אני מתה על נסיעות כאלה. לילדים זה היה לפעמים חזק מדיי, כי נסענו גם בכבישים מהירים
[ושוב מחשבות על הקלות הנעימה בה תאילנד מתנהלת. הכל נקי, מאורגן ומסודר. רחב ידיים ומזמין. הכל בחיוך, בשמחה, בפשטות. בשפע. כל כמה דקות יש מקדש קטן או מתחם מקדשים גדול, בכל מקום אפשר לעצור ולאכול משהו. מדינה מדהימה!]

כשמתקרבים לסכר מתמלאים פליאה.
הוא ע-צ-ו-ם!!!
אנחנו לא מכירים דברים כאלה בכלל





בתחילה הנהג לקח אותנו לנהר הנשפך מהסכר, כי חשב שברצוננו לשחות.
ואכן יש שם אזור מוצל עם מעין במות כאלה להשכרה, שם מתיישבים לכמה זמן שרוצים (בתשלום) ומעבירים את היום בפאנאן.
אה, ועם אבובים!!!!!
וואהו, לזה ממש לא ציפינו!
זה לא היה כתוב בשום מקום.
זו לגמרי חוויה מקומית. אין שם תייר אחד. טוב, זו לא חוכמה, לא ראינו בכלל תיירים בכל האזור. רק תיירים מקומיים.
צילמנו את המקום ואמרנו לנהג שאנחנו רוצים לעלות למעלה ואח"כ נחזור לשם.
וכך עשינו.

הדרך מתפתלת ועולה עד מעלה הסכר






יש שם חנייה מסודרת, דוכני אוכל ואת הקרונית ההיא שקראתי עליה







אבל... כנראה בגלל שאמצע השבוע עכשיו היא לוקחת רק ילדים שבאו לטיולים שנתיים ולא תיירים...
ביקשנו והתחננו לנהג הקרונית, לשומר ובסוף אחת המורות הבינה ופינו לנו שורת מושבים בקרונית ביחד עם חבורת בנות 14 צחקקניות



הנוף מלמעלה- הצד של האבובים

הנהר שמזין את הסכר

אם כבר מקומיים אז עד הסוף
קרח כתוש עם סירופ וחלב ממותק
הברד התאילנדי



ראינו את המקום בו לוקחים סירות לשוט במעלה הנהר המוביל לסכר.
מדובר על שייט של כשעה שעה וחצי בו מגיעים למפל ואפשר גם לשחות עלותו כ-30$
ויתרנו. בעיקר כי היה מאד חם ולא רצינו את כל השמש הזו עלינו וגם.... כי רצינו לאבובים.

אז ירדנו לאבובים.
שכרנו לנו "במה" ואבובים (14$ בטוטאל), החלפנו לבגדי ים ו.....יאללה, למים












כך בילינו את שעות החום.
הילדים ודוד עלו וירדו עם האבובים. אני צילמתי, נחתי, שכשכתי עם ארז וחתכתי פירות.

בדרך חזרה עברנו בשוק האהוב עלינו בעיר, לקחנו טייק אווי'ס לרוב וחזרנו מאד מאד מאד מרוצים לחדר

הפארק הלאומי khao yai

הגיע היום בו קבענו עם הנהג.
התארגנו עם אוכל למהלך היום (בעיקר פירות ונשנושים), קפצנו ל 7/11 להביא באן באו לארוחת בוקר (מעין לחמניית אורז שבתוכה חבויות קציצת בשר טעימה וביצת שליו. משביע ביותר) וקיווינו שנהגוס אכן יגיע בשעה שקבענו.
והוא אכן הגיע!

עלינו לטנדר הפתוח מאחור

עם אינה והלנה




ויצאנו לכיוון הפארק.
זו באמת לא הייתה נסיעה ארוכה מהגסט האוס שלנו.
הפארק יפייפה, ירוק עד, עם עצים עצומים, הרים, נהרות ונחלים.
אנחנו בעונה היבשה, כך שמקורות המים אינם מלאים, אולם ניתן לנסות ולשער מה הולך פה כשהכל גשום.
עלינו לנקודת תצפית, יצאנו למסלולי הליכה לא ארוכים מדיי, עברנו מעל גשרים, ראינו מפלים ומעט חיות. בעיקר חרקים, כמו עכבישים מעניינים, לטאות, נמלים עצומות, קיני טרמיטים גדולים, כוורות ענק על עצים- אולי של צרעות. פעם אחת ראינו נחש על הכביש שנע מהר כשעצרנו. הצלחנו לראות כמה להקות של קופים ובאחד מאתרי הקמפינג הפזורים בפארק ראינו מעין צבאים גדולים.
פילים לא הצלחנו לראות לצערנו...




קן צרעות


'על הקיר טיפס לו עכביש גדול...'




נשל של צירעה
[מזל שהבנות הגרמניות סיימו בדיוק תואר ראשון בביולוגיה. היה לנו מאד נוח עם זה]


איזה פאר!

מלא במבוקים

אחד המפלים הגדולים
בעונה הגשומה שוצף פה

עכשיו רגוע

יורדים בכל המדרגות האלה לתצפית למפל


אח"כ צריך גם לעלות...


יאללה


מציאות טרזניות ביער




















היה רגע שרפאל התגייס לעזור עם ארז
התלהב לסחוב אותו וגם ארז התלהב

שק קמח במעלה גבעה לא קלה כל כך
סחטיין על שניהם



צבאים מהממים ורגועים מסתובבים באתר הקמפינג אליו נכנסנו










ועכשיו כמה תמונות מגוחכות של הרוח המבדרת את שערותינו במהלך הנסיעה מאחור בטנדר