כבר כתבתי על המפגש עם זיגונה.
היא סיפרה לנו על מקומות על הריין, לא רחוק משם, בהם אפשר להחנות את הקרוואן ולישון ממש ליד הריין, וגם להפליג.
נשמע לנו מגניב, מה גם שזה היה קרוב.
אז נסענו ל breisach ושם מצאנו חניון רגיל שהיו בו הרבה קרוואנים. מאוחר יותר נגלה למה.
חנינו והלכנו לטייל, לכיוון הריין.
מצאנו ספינות עצומות ששטים איתן ומאחר ומזג האוויר שוב התקדר הרעיון הזה קסם לנו.
היה שיט ממש מגניב, עם מעבר בין רמות בנהר. מעניין!
 |
| לספינה שלנו קראו "נפוליאון" |
 |
| הנוף של העיר מהספינה היה מקסים |
 |
| הבנים בילו את רוב ההפלגה על הגג, גם כשירד גשם |
בהמשך הבנו שהריין הוא בעצם הגבול ושהגדה השנייה היא בעצם צרפת. הילדים התלהבו מהרעיון.
כשחזרנו מהשייט פנינו לטיול בעיירה, חשבנו לראות את החלק העתיק שלה, אולם מלא אנשים הלכו לכיוון מסויים, היה גם מחסום ושומרים אז היה נראה לנו שבטח יש שם משהו מעניין. הלכנו גם.
גילינו את פסטיבל היין המקומי שזה היה יומו השלישי מתוך ארבעה
היו שם מתקני לונה פארק, דוכני אוכל מגוונים, דוכני ירידים, מלא דוכנים שמכרו כל מיני שטויות והעיקר אפשרות לטעום סוגים שונים של יין. קונים כוס ועוברים איתה מדוכן לדוכן לטעימות במחירים נמוכים. ניסינו כמה סוגים עד שנפלה לדוד הכוס ונשברה… חבל…
חזרנו לקרוואן עייפים אך מרוצים.
הבנו שם שהשטח עליו הוקם הפסטיבל הוא בעצם אתר הקרוואנים המקומי. חבל… דווקא נראה מיקום שווה לחנות בו, ממש על עדיין. נו, טוב, בפעם הבאה כנראה…
יצא שנשארנו בעיירה החמודה הזו 3 לילות.
בילינו על הטיילת בצד הגרמני
 |
פיקניק ארוחת בוקר
עשינו גם סבב געגועים (גיל, בשבילך) בו כל אחד אמר למה הוא מתגעגע- חזק! |
עברנו לצרפת לסידורי קרוואן באתר קרוב ולארוחת צהריים-ערב
 |
תבשיל של עוף עם גזר ודלעת
מתכון בבלוג המקביל |
 |
| כולם יצאו מהקרוואן לגן משחקים קרוב בזמן שאני בישלתי |
 |
ובעצם זה מה שאנחנו עשינו בראשון לספטמבר
[כן, אני יודעת שאני בדיליי...] |
אני ביליתי עם הילדים עוד ערב ביריד, בזמן שדוד היה אמור לבלות ערב שקט עם ארז שנרדם.
בפועל הוא התעורר ובכה המון ולקח זמן להרדימו שוב…
 |
| הייתה הופעה נחמדה של קאברים של שירי רוקנ'רול, ריקודים- שמח! |
טיילנו בעיר העתיקה המהממת, עלינו למנזר, הסתובבנו בסמטאות. מקום קסום
 |
| מקשקשים על הא ועל דא על מתקן האופניים |
 |
הכנסייה שממעל, זו שרואים היטב מכל הסביבה
מקום שקט ונעים כל כך, קלאסי למרחב שכזה |
 |
פסל לא ברור ברחבת הכניסה לכנסיה
נחשו מה הכי הדליק שם את ארז... |
