2/20/2015

עוד קפיצות למים, גן שעשועים ומערה

הגסט האוס שלנו ממש על הנהר, אז מה, לא נקפוץ? (טוב, אני לא... כל השאר- כמעט- כן!)

הגיע הזמן בגיל 45 להתחיל לעשות סלטות, נכון?



מצאנו ב"עיר" גן שעשועים.
אני יודעת, מה כ"כ מיוחד בזה?
רק זה שמאז אירופה לא נתקלנו בגני שעשועים... והילדים דיי התגעגעו.
טז התלהבנו עם התמונות.
תעריכו את זה שיש לכם גנים קרובים, גם אם חורף לאללה עכשיו ואי אפשר ממש לצאת לשחק בהם








ושקיעה, על הדרך, שיהיה...
באחד הימים נסענו לראות מערה.
קראנו על זה קצת, נשמע לנו מגניב- אז למה לא?
נסיעת "טוקטוק" של כשעה עם "הנהג שלנו" שהתגלה גם כדי ג'יי עם אחלה מוזיקה מקפיצה לדרך ובכלל אחלה גבר. שוב, בכפרים,בשדות, אל הלא נודע.
אחלה נסיעה


יש פה השפעות הודיות מאד
הינדו מעורבב עם בודהיזם
גם האנשים מזכירים קצת הודים בלוק




עולים במדרגות במעלה ההר, אל המערה
בדרך פגשנו זוג צרפתי מבוגר שהגבר, כפי הנראה, שבר עצם בקרסול.
נפל המסכן, כנראה בתוך המערה. הבנו שנכנסו ללא מדריך וגם התאורה שלהם לא הייתה משהו
2 חבר'ה סחבו אותו למטה על הגב.
אנחנו עלינו עם מדריך מקומי. ילדון בן אולי 10. אולי



אל לוע המערה

יש מקדשון מימין, הורדרד

זה בתוכו
עברנו ממש דרך בטן ההר בדרך החוצה
מסתבר שהפנסים של הטלפונים שווים ביותר!



טקס לכבוד זקני השבט

הוזמנו על ידי מנהל הגסט האוס שלנו והצוות שלו לחגיגה מקומית בכפר ליד קמפוט.
במסגרת חגיגות ראש השנה הסיני, המעורבב בחגיגות בודהיסטיות וכנראה גם במפגש סיום לקבוצה של נוער הולנדי שנמצאת פה כבר כמה ימים.
לשם כך נסענו בטוקטוק אל המקום שהסתבר שהיה בעצם באמצע שדה, ליד כפר המרוחק מהגסט האוס כשעה נסיעה. בדרך לא דרך, בשבילי עפר, דרך שלל כפרים ואגם נסתר. תוך כדי הנסיעה (המרהיבה יש לומר) גיחכנו לעצמנו באיזה trust אנחנו מצויים. אין לנו מושג לאן אנחנו נוסעים, לעשות מה, כמה זמן זה ייקח

זה לא טוקטוק במובן בתאילנדי שלו
אלא מעין נגרר שמחובר לאופנוע
לא ייאמן מה סוחבים פה ככה, דברים שמחוברים לאופנועים


סומכים על נהג טוקטוק- שאמנם נשלח מהגסט האוס, אולם אין אנחנו מכירים אותו כלל- על אנשי הגסט האוס ועל היקום כולו שהכל לטובה. שהכל טוב. שלפנינו רק חוויה חדשה.
ואכן כך היה!

כשהגענו למקום- אחרי חניית הטוקטוק ליד בית והליכה רגלית דרך שדות, חציית גשר מפוקפק ועוד- גילינו אוהל שהוקם באמצע השדה, לידו כסאות פלסטיק מחכים ועוד הקמות שבדרך. בתוך האוהל יושבים כ- 40-50 אנשים מבוגרים, כמה אנשי דת, מישהו עם מיקרופון שמנהל את הטקס. מזל שראינו גם עוד 3 מערביים שזיהינו מהגסט האוס. כך לפחות הבנו שהגענו למקום הנכון


האגם הנסתר

על הגשר הרעוע נוסעים גם אופנועים.
ראינו



לאט לאט הגיעו עוד אנשים מוכרים לנו מהגסט האוס ולבסוף גם קבוצת הנערים ההולנדיים והטקס החל.
היו לו כמה חלקים שעירבו תפילות וברכות למיניהן.
החלק החזק היה מתן כבוד למבוגרים. אלה בעלי נסיון החיים והידע, אלא שאליהם פונים בשאלות ובהתמודדות עם אתגרים. 
בחלק הזה של הטקס יושבים כל הצעירים על האדמה במרכז מעגל ופונים החוצה אל מעגל כסאות עליו יושבים זקני השבט.
בתחילה עוברים כל הצעירים בזה אחר זה ויוצקים מים על ידי המבוגרים ומברכים. שרשרת ארוכה של בני נוער, ילדים ואנשים בגילאי ה 30-40-50 עוברת מאיש לאישה מזקני השבט. מברכת ומקבלת ברכות.
קטע מרגש!

מתארגנים

ברכות מהנזירים (רובם נערים צעירים ביותר, אגב)

יושבים במעגל


טקס יציקת המים



הענקת המתנות


ואז לפי אות כל צעיר נעמד מול מבוגר ומעניק לו מתנות שניתנו במרוכז ע"י מארגני הטקס ואפשר היה לצרף משהו אישי. אנחנו בחרנו לתת מנדלות שהילדים צבעו.
בסוף כמובן היה גם אוכל שכולם חלקו ביחד ואחריו עוד המשך טקסים ומסיבה עם מוזיקה חזקה (יודעים לפי הרמקולים, לא נשארנו לשלב הזה, הילדים כבר התעייפו)



הייתה חווייה חזקה, באמצע שדה, בפאתי כפר. נסענו אל הלא נודע, עם נהג טוקטוק מקומי.
ממש לא ידענו למה לצפות.
חזרנו כבר בחושך, דרך שדות אורז יבשים עם מופע גחליליות.
היה נפלא!

2/17/2015

קמפוט, קמבודיה

 היעד הראשון שלנו הוא העיר קמפוט.
עיר שקטה על- איך לא- גדת נהר מהמם





הגענו ל samon village שיש בו בתי עץ מהממים.
שלנו עם 2 קומות, מיטה זוגית למטה ו2 מזרנים לילדים למעלה (20$ ללילה, הזמנו מראש דרך האתר שלהם. אפשר כנראה גם עם agoda)
הכל פתוח, יש כילות, ערסל במרפסת ומקלחת עם ראש קוקוס (אין מים חמים)

כל בית צריך והכל...

הבלאגן שלנו כבר שולט

עולים במדרגות חיצוניות לקומה השנייה

הקומה השנייה

ראש מקלחת מקוקוס- גאוני!

עצי בננה מסביב לבונגלו

המסעדה-או- מקום הרביצה העיקרי שלנו
יש להם אוכל מעולה!!!

יש גם חוף קטן ומקפצה



איך שהגענו פגשנו 4 ישראליות חמודות שהילדים מייד התחברו אליהן.
רק חבל שהן עזבו כבר באותו היום



אל דאגה, לאחר שהן עזבו הילדים מצאו מיד עוד חבר'ה לתקשר איתם.
רפאל שוחח עם בחורה אוסטרלית באנגלית מהממת שבכלל לא ידענו שהוא יודע. שיחות ארוכות של ממש. וגם איילה הצליחה "לדבר" איתה בשפת סימנים וציורים.

יש להם פה באמת אוכל מעולה ושייקים פיצוציים. לאט לאט אנחנו חוקרים את כל התפריט

דרגון פרוט (פיטאייה) ובננה
איזה צבע, אה?
אבטיח, אשכולית, ליים ומנטה
צלעות ברוטב אננס עם פירה
מוקפץ מקומי עם שרימפס ופלפל קמפוט (סוג מיוחד של פלפל שחור שגדל פה בסביבה)
מצפים לנו פה 7 ימים לפחות. נראה לאן נצליח להזיז את עצמנו בסביבה, כי באמת שממש קשה לזוז מהגסט האוס הנחמד הזה