10/08/2014

ימבה תמונות מרומא והסביבה

איזו עיר, אה?
מהממת, מהממת!
מלאה בכל כך הרבה דברים, שממש הרגשנו איך מתקיימים מסביבנו עולמות שונים במקביל ואין לנו שמץ של סיכוי להבין ולגעת ברובם...

אולי כל עיר גדולה היא כזו...
אולם ברומא יש משהו מההסטוריה העשירה, מכמויות האנשים שמגיעים אליה מכל העולם, מכל כך הרבה מקומות מעניינים ש"חייבים לראות!!!".
למזלנו אנחנו עם ארבעה ילדים והם מכתיבים לנו קצב קצת אחר לדברים. לפעמים זה קצת מבאס, כי אנחנו לא מספיקים או מצליחים לראות המון דברים, וקצב היום הוא דיי איטי (עם הרבה חיפושי שרותים בדרך...) ועם זאת זה גם מכריח אותנו לעצור... להיות... לחוות... להסתכל...
לא רק sight seeing אלא גם feel feeling...

העברנו כמה ימים ברומא, במקומות שונים, בהרכבים שונים, באור ובחושך.
החנינו את הקרוואן במקום ממש נחמד בפרברי רומא, במקום שנקרא sassone ממש קרוב לתחנת רכבת שהיא כ-30 דקות מתחנת הרכבת המרכזית של רומא termini.
מקום זול, מנהלים ידידותיים ועם הרבה מידע ואפילו לקחו אותנו טרמפ ערב אחד כשפספסו את הרכבת בחזרה מרומא (בתחנה הודיעו על איחור של 30 דקות- כנראה נפוץ פה- ואז, כשכבר עשינו משהו אחר, בזמן שחיכינו, גילינו שהם החזירו את הזמן המקורי ולא ממש היינו בסביבה המיידית והרכבת כבר נסעה לה... מזל שהייתה אלטרנטיבה. ממש מזל!).
בקיצור, אם אתם מגיעים לרומא עם קרוואן, ממליצים בחום שתבדקו את האתר שלהם. מסתבר שאנחנו הישראלים הראשונים שהגיעו לפה אי פעם (במקרה דוד מצא את האתר שלהם ברשת, בשיטוט חיפושים אחר מקום הגיוני לחנות בו ברומא).

אומנים נפלאים וקסומים ברחובות העיר

ראינו עוד אחד כזה במקום אחר בעיר ביום שאחרי
הוא יושב באוויר, למי שלא מצליח להבחין
מה הסוד שלו? מי יודע?
ישבנו לידו זמן מה ועלו לנו כל מיני רעיונות, אם כי אנחנו לא בטוחים באמת...
 
משהו שקשור לריבוע הזה שמתחת נראה לנו... ולמוט שהוא מחזיק ביד ימין

אומני לא מפסיקה להתלהב מכמות ה smart והמכוניות הקטנטנות האלה שיש פה בכל מקום
יש גם אוטובוסים קטנים ומנקי כבישים קטנים
ובכלל מכוניות זה קטע מתוק פה

ביום הראשון ברומא תפס אותנו גשם שוטף מטורף!
כווולם נעמדו מתחת לאיזשהו מחסה למשך כעשרים דקות
ההודים שמכרו מטריות בטח עשו הון בארוע הזה, שאליו ודאי פיללו
למזלנו היו לנו מטריות ומעילי גשם
קצת מעיק להסתובב איתם, אם כי משתלם לגמרי בסיטואציה שכזו

רפאל עמד ליד הפסל הזה בגשם השוטף
גם היא הייתה צריכה למצוא מחסה...


פיאצה דל פופולו בפעם הראשונה שעברנו בה (אח"כ היו עוד כמה פעמים)
אהבנו את הסימטריה

אומני מייד קלטה את ה SPQR שחרוט בכל מקום
על פחי הזבל, על המדרכות, על בניינים ועוד
זה פשוט מופיע בפרסי ג'קסון אותו היא קוראת במרץ רב בימים אלה (מזל שסבא וסבתא הביאו את ספרי ההמשך)
והסימן של רמוס ורומולוס עזר לנו בשיעור הסטוריה/ מיתולוגיה שאומני העבירה לרפאל ואיילה באחד הימים בהמשך (מתכננת איזה פוסט על לימודים, ידע ועוד. בהמשך)


המטרה הראשונה שלנו ברומא הייתה להוציא דרכונים. זוכרים?
אנחנו גם קצת שכחנו כבר...
אז היינו צריכים להצטלם בשביל זה.
ארז היה הכי מאתגר




צילמנו מלא תמונות שלו (אחסוך מכם, על אף שכולן סופר חמודות), גם במכונה


אם כי לקח לנו יומיים עד שהצלחנו להוציא אחת משביעת רצון שתהיה עם הפנים קדימה ולא על הצד, או בתזוזה, או עם רקע צבעוני, או עם מישהו מאחור וכו'.
בסוף הצלחנו!


מהר מאד הבנו שהרכבות באיטליה ממש לא קרובות לרכבות בגרמניה.
אין מה להשוות את התקתוק, את העמידה בזמנים, את השרות ללקוח (זוכרים את אובדן ומציאת התיק שלנו ברכבת בברלין? פה אין מה לחשוב על זה בכלל...)

אמנם בברלין יש גרפיטי בכל מקום, אולם פה זה על הרכבות, בכל חלק חיצוני שלהן

ואיזה עומס ברכבות, משהו מטורף!!!

היו קווים בהם נדחסנו ממש כמו סרדינים, לא היה צורך אפילו להחזיק
היו גם אוטובוסים כאלה
 כמה תמונות אווירה
טוב... הרבה תמונות אווירה...
בכל זאת, שבוע ברומא וסביבתה...


באיזו מסעדה חמודה ביותר




















פיאצה נבונה  piazza navona






את הקולוסיאום ראינו בסוף רק בחושך.
לא נורא, נכון?






עוד שיטוטים בעיר






מצאנו חמור מעופף...

פיאצה דל פופולו בשקיעה
מראה מרהיב, הצילום לא מעביר את זה בכלל, זה ברור לנו
מראה מהגן שמעל, ביחד עם עוד המוני אנשים שעמדו לחזות ביופי הזה

באחד הימים נסענו לטייל בסביבת אתר הקרוואנים שלנו.
הגענו לאגם אלבאנו (או אגם מארינו, תלוי איך מסתכלים על זה...)
מקום מהמם שהוא בעצם אגם בתוך מה שהיה פעם לוע של הר געש, זה ממש נראה כך.
יש עיירה מקסימה שהגענו אליה לתצפית ומשם המשכנו לעיירה אחרת שראינו מהראשונה.
בסה"כ אגם לא גדול, הקפנו אותו בכלום זמן.
הסביבה מהממת, שמורה ירוקה עבותה.
גם שם תפס אותנו גשם שוטף, כך שפשוט הקפנו את האגם בקרוואן וכשהוא פסק ירדנו לסיבוב





בוילה בורגזה villa burghese שכרנו רכב פדלים משפחתי
שבאמצע הדרך נשבר בו משהו, אז פידלנו בלי מנוע בחזרה וקבלנו את כספנו בחזרה (יפה מצידם!)


ואז ראינו מישהו שעשה בועות ענק (מכירים את זה מהארץ) ומוכר את הערכה שלהם (יש לנו כזו בארץ)
הילדים כמובן התלהבו מאד




אח"כ בפיאצה דל פופולו בערב פגשנו אמן בועות אחר שלקח את ארז תחת חסותו (ברור שארז התלהב נכון?)



דוד נכנס עם אומני ורפאל למוזיאון ליאונרדו דה וינצ'י
מעניין!



ליד המדרגות הספרדיות


יש שם חלונות ראווה מטורפים





טוב, לאח שלי יש קטע עם בדים מנומרים, אז מצאנו הרבה כאלה...
בכל פינה בה נזרוק את הילדים הם מוצאים לעצמם משחקים
ארז בד"כ מתרחק דיי מהר ואיילה רצה אחריו (או מישהו אחר...)


למה ארז עצבני פה?
כי הוא רצה לעלות ולשבת איתנו על הגדר הגבוהה הזו, מעל הנהר
ואז איזו אישה היסטרית רצה והורידה את רפאל, אז הבנו שאולי זה לא יהיה רעיון כזה טוב
ובכ"ז רצינו להצטלם שם, כי יפה שם...
אז הוא צרח לרגע

לקח לנו רגע להבין שזה לא פסל

והילדים היו חייבים לתת לו משהו...
ותיקן

מבט מרחוק

ומקרוב







אומני עשתה לנו בוק של תמונות זוגיות, קשה היה לבחור





אחרי רגיעה קלה בין לבין מתכוננים להמשיך הלאה.
בעקרון צפונה, לכיוון גרמניה בחזרה.
צריכים להחזיר את הקרוואן ולטוס למזרח בעוד קצת פחות משבועיים...

2 תגובות:

  1. תודה רבה על התמונות ה מ ש גע ות ומעוררותהזכרון ייבוק

    השבמחק
  2. חמודים איזה כיף. אכלתם הרבה גלידה? שוב?

    השבמחק