הזמנה לארוחה

בשוק הקרוב יש מוכרת נודלס שאנחנו אוכלים את האוכל שלה כמעט בכל יום. זאת אומרת, כשאנחנו לא מביאים אוכל מהשוק השני או מכינים בעצמנו ארוחת בוקר (אם הילדים מסכימים לנו...).

אומני התיידדה איתה במיוחד ובכל פעם שהיא שם היא יושבת אצלה בדוכן ומשוחחת איתה ארוכות.
היא שמעה על המשפחה שלה, על הבית, על העסק, כמה עולים לה דברים, איפה עבדה קודם לכן.
יש לה אנגלית טובה ללאאן. זה דיי נדיר פה. אנגלית שאפשר לקיים בה שיחות של ממש.

באמצע פברואר יחול ראש השנה הויאטנמי- הטט.
בטט נהוג להזמין משפחה וחברים לארוחות לאורך ימי החג. לאאן הזמינה אותנו אליה, אולם בצער רב נאלצנו לסרב, כי הויזה שלנו נגמרת בדיוק בחג ונצטרך לעזוב את ויאטנם עוד שמן מה לפני, כי בחג וגם לקראתו צפויים הרבה מקומות לא לעבוד בצורה סדירה.
לאאן התאכזבה והציעה להזמין אותנו אליה לפני שניסע.
וכך היה. קבענו, התקשרנו אליה מהמונית כדי שתסביר לנהג לאן להגיע, והצלחנו למצוא את הבית שלה (המונית נכנסה לשביל שירד מהכביש הראשי, עבר דרך מעין חורשה, בשטח ובסוף היו שם עוד כמה בתים, כאילו באמצע שומקום).

לאאן הכינה עבורנו המון אוכל. 
הרוב היה כחומרי גלם שבושלו ממש מולנו, ביחד איתנו.
גם בעלה וביתה בת ה-5 היו שם, אחותה ואימה שעזרו לה לארגן הכל.
בתחילה היה לנו קצת לא נעים מכל הסיטואציה, כי נראה שהיא שילמה לא מעט על כל זה (אפילו שאוכל לא ממש יקר פה) וחככנו בינינו לבינינו האם להציע לה תשלום, או משהו כזה ואז הגענו למסקנה שזה ודאי יעליב אותה.

ובאמת שהייתה חווייה נפלאה.
ישבנו, דברנו, אכלנו, אכלנו עוד ועוד, קשקשנו, שיחקנו, צחקנו
חלק מהילדים היו מוכנים להשאר שם...

את הכל מכינים על המרפסת בחוץ

בת החמש שלה נראית גדולה יותר מבת השש שלנו

אגרולים, רטבים, עוף ונתחי בשר על הגריל, צדפות, עלים ירוקים, מלפפון,
סלט דגים מהמם, קרקרים, דפי אורז למלא

סבתא קולפת מלפפונים בקולפן מעניין שהוא גם סכין וגם פותחן בקבוקים

טואנג, הבעל, בקושי מדבר אנגלית (אם כי חובב צמחים, עציצים ושתיית בירה)
הוא היה אחראי על המשקאות- בירה לבנים הגדולים וקולה לצעירים
[כי הרי ברור שאנחנו אוהבים קולה.... מזל שהיה גם תה קר בשבילי...]

מהר מאד כולם הרגישו שם בנוח

האגרולים מתארגנים על עצמם, הצדפות מחכות לתורן

סלט דגים מהמם שהכינה הסבתא, עם רוטב תמרהינד (יש להם עץ-ענק- בחצר)
טואנג הראה לנו איך הוא מגלגל אותו בתוך עלה חסה

שני המנגלים עבדו נונסטופ, כמו גם מחבת בצד

לאחות של לאאן (מימין) יש 3 בנות(!!!)
זה ממש נדיר פה. למרבית המשפחות יש ילד/ה אחד/ת

צריך גם לנוח קצת

לקינוח היו בננות ולונגאנים (פרי מהמשפחה של הליצ'י והרמבוטן) ורצועות מנגו.

יצאנו משם מ-פ-ו-צ-צ-י-ם!!! טוב, דוד גם היה שיכור


בערב התארגנה בגסט האוס ארוחת יומולדת לסשה, חברה חמודה.
אמא שלה הגיעה יומיים לפני כן לביקור מרוסיה והביאה איתה נקניקים, דג מלוח, לחם רוסי אמיתי (וגם דבש ושוקולדים, אם כי זה כבר היה לרגע אחר...).
תוסיפו לזה סלטי תפוחי אדמה שהכינו במקום ו- איך לא- אלכוהול.
עוד ארוחה גדולה, טוב, אכלנו דיי מעט כי עוד היינו מפוצצים מהצהריים. החברותא הייתה נחמדה

מזל טוב סשה (שנייה מימין, בשחור)
happy birthday

ובבוקר גם נפרדנו ממשפחת עיני, אחרי חודש של בילוי ביחד.
וואהו, איזה יום!!!