3/18/2015

תמונות מהשוק ב prachinburi

הפארק הלאומי khao yai הוא אחד הפארקים הגדולים בתאילנד ואולי היחיד שיש בו יער גשם של ממש. ג'ונגל סטייל.
יש בו מפלים, מסלולי טרקים, נקודות תצפית, מיני צמחים וחיות בר.
לא ממש קל לטייל בו לבד, בטח לא עבורנו.
יש טיולים מאורגנים מהגסט האוסים בסביבה, או מסוכנויות נסיעות למיניהן מבנגקוק.

בגסט האוס שלנו מארגנים טיולים, אולם המחירים היו לנו יקרים מדיי, אז ניסינו לחפש חלופות.
איכשהו, באחד האתרים שקראתי על הפארק, נתקלתי בטלפון של המקום.
התקשרתי ושאלתי על טיולים מאורגנים.
העבירו אותי למישהו שדובר אנגלית והצלחתי לקבוע איתו משהו  ברוח הטיולים שקראתי עליהם.
הוא יבוא לאסוף אותנו מהגסט האוס ויקח אותנו ליום שלם ויחזיר.
אם הבנתי נכון זה אמור לעלות לנו 4000 בהאט (כ 120$) בלי כרטיס הכניסה (שעלותו 400 בהאט- 12$ בערך- למבוגר ו-200 לילד. על ארז לא שילמנו. אם היינו תאילנדים היה עולה לנו רק 40 ו-20 בהתאמה. כן, כן, כזה פער...).

אחרי שסגרתי הכל בטלפון פגשנו בגסט האוס שתי גרמניות חמודות שהגיעו באותו הבוקר וחיפשו להן גם קומבינה זולה יותר להגיע לפארק (לא ברור איך גם הן התגלגלו לגסט האוס בו היינו, בסה"כ היינו אנחנו והן ועוד זוג גרמנים . דיי ריק פה).
הזמנו אותן להצטרף, כך שכולנו נוכל להוזיל עלויות. סיפרנו להן על השוק הנחמד בעיר ליד והן מאד רצו להצטרף אלינו לנסיעה שתכננו אליו אחה"צ.
מגניב! חסכנו 30$ ו- זכינו בחברה כייפית עבור כולנו, במיוחד עבור הילדים שנהנו לקשקש איתן באנגלית ובקצת גרמנית.
החזקנו אצבעות שאכן הצלחתי להבין אותו טוב בטלפון ושהוא הבין אותי, כי האנגלית שלו לא הייתה הכי ברורה...

אז אחה"צ יצאנו כולנו לכביש הראשי כדי לנסות לתפוס הסעה לעיר.
האמת היא שלא חיכינו הרבה. דיי מהר הגיע וואן - מונית שרות כזה. רק שלא היינו בטוחים איך נחזור... כי בעלת הגסט האוס אמרה שהם מפסיקים יחסית מוקדם.
דיה לצרה בשעתה, או כמו שלימדתי את הילדים (מסתבר שיש לי קטע עם ביטויים. אמא, נראה לי שזה ממך! והילדים נהנים מזה גם) 'כשנגיע לגשר, נעבור אותו'.

הגענו לשוק וישר אצנו רצנו לדוכן השייקים המתוקתק.
יש להם שם כוסות עם מנות מסודרות מראש של פירות וכל מיני תוספות של תאילנדים.
אפשר לערבב כל מיני.
הכל נכנס לבלנדר חזק כזה (בסגנון ויטה מיקס/ JTC) עם קרח (וקצת מיי סוכר לדעתי גם) ומתקבל ברד מגניב כזה, כמו שאני אוהבת.
הפייבוריט פה הוא אננס ובננה. זה הכל.
ויש גם ענבים ומלון שהלך טוב ויש מי שאהב את המלון ליצ'י (לא אני).

השוק הזה הוא באמת חגיגה לעיניים ולחיך
חכו, חכו...



ימבה ירוקים שמעולם לא נתקלתי בהם

בהתחלה חשבתי שאלה לפתות קטנות
מירב העמידה אותי על טעותי- אלה חצילים
יש פה ימבה סוגי חצילים

כמו גם ימבה סוגי שעועיות

במרכז ישנה החבילה שלהם למרק מהיר
כמו שמוכרים אצלנו לפעמים וגם באירופה ירקות שורש למרק עוף...
שורש גלגה, למון גראס ועלי קפיר ליים


מיני שיפודים. בקטנה

בצבע כזה של צדפות טרם נתקלתי

דוכן הפטריות



מתוקים מעניינים
טעמנו את הימניים שחשבנו בתחילה שהם ממש מתוקים
הפתעה: לא מאד.
יש להם מרקם כזה של ג'לי קצת קשה ומעין ממרח באמצע, נראה לי משעועית
בפעם הבאה ננסה את השמאליים, אם יהיו. נראה לי משהו קוקוסי

אננסים עצומים בגודלם
אחרי הקמבודים הקטנים (אם כי המעולים!) זה מרשים

סושי!
מסתבר שזה סטנדרט פה בשווקים
אפילו בשוק הקטן שבכפר ליד הגסט האוס יש דוכן סושי כזה
כל חתיכה 5 בהאט, משהו כמו 1/2 שקל נראה לי

אנגרי בירדס!

ביצים משהו
אולי אפויות איכשהו
לא ניסיתי כי הייתי כבר מפוצצת.  בפעם הבאה

דוכן של הרכבת סלטים אישיים
כל אחד מערבב את מה שמתאים לו

ישבנו במקום ה"רגיל" שלנו כבר
הילדים אכלו מרק ואנחנו באנו והלכנו כל הזמן להביא עוד משהו

ליד השוק יש פארק ששמנו עליו עין כבר בפעם הקודמת.
יש שם פסל של המלך ומדשאות, אולם השוס הוא התרנגולים.
מה????
כן, יש שם ימבה כאלה






היה שם גם פסל של סוס לרפואה וגם משפחונת של פילים

חשבתי שאצליח להכניס גם את הפארק לפוסט הזה.
מסתבר שמגיע לו פוסט נפרד.
אז קנינו קצת נשנושים ליום המחרת וחזרנו לגסט האוס...


רגע, איך חזרנו, שכחתי לספר.
זוכרים שבעלת הגסט האוס אמרה לי שאין יותר אוטובוסים/ וואנים בערב?
היא צדקה!
הכל כבר היה סגור ומסוגר.

עמדנו ליד המסעדה ה"קבועה" שלנו וניסינו להחליט מה עושים.
ניגש אלינו הבחור הצעיר יותר שם, היחיד שדובר קצת אנגלית. החמוד. ושאל אם אנחנו צריכים עזרה.
סיפרנו. ברר כמה ברורים והוגיע שאכן- אין, אין מוניות.
מיד הציע שהם יסיעו אותנו.
אחת העובדות מהמסעדה באה מיד, שלפה מפתחות והזמינה אותנו לטנדר שלה.
כולם קפצו מאחור (ככה נוסעים פה)- גרמניות, ילדים ואבא.
אני חשבתי לארח לה חברה מקדימה, הסתבר שהיא לא מדברת מילה באנגלית.
וזהו. ככה הגענו "הבייתה".
ממש שיחקו אותה, היו חמודים לאללה וממש לא היה מה לדבר איתה על תשלום.
פיור נחמדות.

זו התאילנד שאני אוהבת לפגוש!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה