אני נוהגת לקרוא על הסביבה בה אנחנו נמצאים באינטרנט.
אם יש ספר כמו לונלי פלאנט, אז גם שם.
תמיד נחמד לדעת מה קורה בסביבה חדשה ולמצוא דברים מגניבים לעשות.
כך היה גם עם הסכר.
בעברית, כמובן, אין זכר למקום, אולם אתרים תאילנדיים מקומיים וגם כמה אתרים באנגלית מספרים על הסכר העצום הזה, בו אפשר לבקר, להלך עליו רגלית או לעלות על קרונית שנוסעת עליו הלוך ושוב.
קראתי גם שאפשר לקחת שם סירה, לשוט ואף לשחות במים באזורים מסויימים.
נשמע לי מגניב, אז בדקנו עם הנהג שלקח אותנו לפארק אם יתאים לו לקחת אותנו לשם ליום טיול.
אחרי התמקחות קלה על המחיר (עלה לנו בסוף כ-70$) קבענו יומיים לאחר מכן בבוקר.
שוב לקחנו נשנושים לדרך, מים ובגדי ים בתקווה שאכן נוכל להכנס למים.
נסענו בעצם מסביב לפארק, באזור ירוק ויפייפה.
שוב, מאחור בטנדר, ברוח חזקה המעבירה ריחות שונים ומגוונים... של אוכל, של פריחה ופירות, של חיות ועוד.
אני מתה על נסיעות כאלה. לילדים זה היה לפעמים חזק מדיי, כי נסענו גם בכבישים מהירים
[ושוב מחשבות על הקלות הנעימה בה תאילנד מתנהלת. הכל נקי, מאורגן ומסודר. רחב ידיים ומזמין. הכל בחיוך, בשמחה, בפשטות. בשפע. כל כמה דקות יש מקדש קטן או מתחם מקדשים גדול, בכל מקום אפשר לעצור ולאכול משהו. מדינה מדהימה!]
כשמתקרבים לסכר מתמלאים פליאה.
הוא ע-צ-ו-ם!!!
אנחנו לא מכירים דברים כאלה בכלל
בתחילה הנהג לקח אותנו לנהר הנשפך מהסכר, כי חשב שברצוננו לשחות.
ואכן יש שם אזור מוצל עם מעין במות כאלה להשכרה, שם מתיישבים לכמה זמן שרוצים (בתשלום) ומעבירים את היום בפאנאן.
אה, ועם אבובים!!!!!
וואהו, לזה ממש לא ציפינו!
זה לא היה כתוב בשום מקום.
זו לגמרי חוויה מקומית. אין שם תייר אחד. טוב, זו לא חוכמה, לא ראינו בכלל תיירים בכל האזור. רק תיירים מקומיים.
צילמנו את המקום ואמרנו לנהג שאנחנו רוצים לעלות למעלה ואח"כ נחזור לשם.
וכך עשינו.
הדרך מתפתלת ועולה עד מעלה הסכר
יש שם חנייה מסודרת, דוכני אוכל ואת הקרונית ההיא שקראתי עליה
אבל... כנראה בגלל שאמצע השבוע עכשיו היא לוקחת רק ילדים שבאו לטיולים שנתיים ולא תיירים...
ביקשנו והתחננו לנהג הקרונית, לשומר ובסוף אחת המורות הבינה ופינו לנו שורת מושבים בקרונית ביחד עם חבורת בנות 14 צחקקניות
ראינו את המקום בו לוקחים סירות לשוט במעלה הנהר המוביל לסכר.
מדובר על שייט של כשעה שעה וחצי בו מגיעים למפל ואפשר גם לשחות עלותו כ-30$
ויתרנו. בעיקר כי היה מאד חם ולא רצינו את כל השמש הזו עלינו וגם.... כי רצינו לאבובים.
אז ירדנו לאבובים.
שכרנו לנו "במה" ואבובים (14$ בטוטאל), החלפנו לבגדי ים ו.....יאללה, למים
כך בילינו את שעות החום.
הילדים ודוד עלו וירדו עם האבובים. אני צילמתי, נחתי, שכשכתי עם ארז וחתכתי פירות.
בדרך חזרה עברנו בשוק האהוב עלינו בעיר, לקחנו טייק אווי'ס לרוב וחזרנו מאד מאד מאד מרוצים לחדר
אם יש ספר כמו לונלי פלאנט, אז גם שם.
תמיד נחמד לדעת מה קורה בסביבה חדשה ולמצוא דברים מגניבים לעשות.
כך היה גם עם הסכר.
בעברית, כמובן, אין זכר למקום, אולם אתרים תאילנדיים מקומיים וגם כמה אתרים באנגלית מספרים על הסכר העצום הזה, בו אפשר לבקר, להלך עליו רגלית או לעלות על קרונית שנוסעת עליו הלוך ושוב.
קראתי גם שאפשר לקחת שם סירה, לשוט ואף לשחות במים באזורים מסויימים.
נשמע לי מגניב, אז בדקנו עם הנהג שלקח אותנו לפארק אם יתאים לו לקחת אותנו לשם ליום טיול.
אחרי התמקחות קלה על המחיר (עלה לנו בסוף כ-70$) קבענו יומיים לאחר מכן בבוקר.
שוב לקחנו נשנושים לדרך, מים ובגדי ים בתקווה שאכן נוכל להכנס למים.
נסענו בעצם מסביב לפארק, באזור ירוק ויפייפה.
שוב, מאחור בטנדר, ברוח חזקה המעבירה ריחות שונים ומגוונים... של אוכל, של פריחה ופירות, של חיות ועוד.
אני מתה על נסיעות כאלה. לילדים זה היה לפעמים חזק מדיי, כי נסענו גם בכבישים מהירים
[ושוב מחשבות על הקלות הנעימה בה תאילנד מתנהלת. הכל נקי, מאורגן ומסודר. רחב ידיים ומזמין. הכל בחיוך, בשמחה, בפשטות. בשפע. כל כמה דקות יש מקדש קטן או מתחם מקדשים גדול, בכל מקום אפשר לעצור ולאכול משהו. מדינה מדהימה!]
כשמתקרבים לסכר מתמלאים פליאה.
הוא ע-צ-ו-ם!!!
אנחנו לא מכירים דברים כאלה בכלל
בתחילה הנהג לקח אותנו לנהר הנשפך מהסכר, כי חשב שברצוננו לשחות.
ואכן יש שם אזור מוצל עם מעין במות כאלה להשכרה, שם מתיישבים לכמה זמן שרוצים (בתשלום) ומעבירים את היום בפאנאן.
אה, ועם אבובים!!!!!
וואהו, לזה ממש לא ציפינו!
זה לא היה כתוב בשום מקום.
זו לגמרי חוויה מקומית. אין שם תייר אחד. טוב, זו לא חוכמה, לא ראינו בכלל תיירים בכל האזור. רק תיירים מקומיים.
צילמנו את המקום ואמרנו לנהג שאנחנו רוצים לעלות למעלה ואח"כ נחזור לשם.
וכך עשינו.
הדרך מתפתלת ועולה עד מעלה הסכר
יש שם חנייה מסודרת, דוכני אוכל ואת הקרונית ההיא שקראתי עליה
אבל... כנראה בגלל שאמצע השבוע עכשיו היא לוקחת רק ילדים שבאו לטיולים שנתיים ולא תיירים...
ביקשנו והתחננו לנהג הקרונית, לשומר ובסוף אחת המורות הבינה ופינו לנו שורת מושבים בקרונית ביחד עם חבורת בנות 14 צחקקניות
 |
| הנוף מלמעלה- הצד של האבובים |
 |
| הנהר שמזין את הסכר |
 |
| אם כבר מקומיים אז עד הסוף קרח כתוש עם סירופ וחלב ממותק הברד התאילנדי |
ראינו את המקום בו לוקחים סירות לשוט במעלה הנהר המוביל לסכר.
מדובר על שייט של כשעה שעה וחצי בו מגיעים למפל ואפשר גם לשחות עלותו כ-30$
ויתרנו. בעיקר כי היה מאד חם ולא רצינו את כל השמש הזו עלינו וגם.... כי רצינו לאבובים.
אז ירדנו לאבובים.
שכרנו לנו "במה" ואבובים (14$ בטוטאל), החלפנו לבגדי ים ו.....יאללה, למים
כך בילינו את שעות החום.
הילדים ודוד עלו וירדו עם האבובים. אני צילמתי, נחתי, שכשכתי עם ארז וחתכתי פירות.
בדרך חזרה עברנו בשוק האהוב עלינו בעיר, לקחנו טייק אווי'ס לרוב וחזרנו מאד מאד מאד מרוצים לחדר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה