11/01/2014

קופנגן!

say no more, נכון?

היינו פה בירח הדבש שלנו זמן מה ויש לנו רק זכרונות טובים מהאי הזה.
לקח לנו קצת זמן להתלבט לאן ליסוע. עלו כל מיני אפשרויות מדליקות לא פחות. ובכ"ז כשיש פנטזיה וגעגוע... 

לקח לנו גם קצת זמן להבין שלא יהיה נכון לרדת דרומה באוטובוס, ועד שנזכרנו אז גם רכבות לא היו לנו.
נשארנו עם טיסת פנים. יש היום אופציות לא יקרות בכלל, באופן יחסי (בכ"ז אנחנו שישה...).
קצת יצא לנו המיץ עד שהגענו להחלטה. כי ההתלבטויות כללו התייעצות עם כמה משרדי נסיעות, תאריכים שונים, אפשרויות שונות. עד שזה לא נסגר היה אי שקט מסביבנו.
מרגע שהבנו (וגם הזמנו טיסה לויאטנם במקביל) נרגענו.
זהו, אפשר להתכונן לנסיעה.

הנסיעה ה"קלה" כללה: מונית שאספה אותנו לשדה התעופה (שעה בערך), טיסה של כשעה, בשדה התעופה עלינו על אוטובוס שהעביר אותנו למעבורת לקופנגן (עוד כשעה וחצי, או קצת יותר. כולנו נשפכנו ונמנמנו באוטובוס), מעין טנדר שהעביר אותנו לרציף המעבורת עצמו. שם המתנו עוד כשעתיים עד למעבורת (אכלנו משהו בינתיים) ואז הגיעה המעבורת העצומה שמעבירה משאיות, טנדרים ומה לא. האנשים, זה רק בונוס קטן על הדרך. שלוש שעות כאלה (חם, לח, עם מלא ספייס ישיבה ומשחק וגם- בונוס! חנות קטנה על המעבורת. הארטיק באמצע איוורר אותנו בהחלט. ובצד הימני הייתה אחלה רוח!!!).

הגענו לקופנגן בערך ב-21 בערב.
לטונג סאלה, הרציף המרכזי והכפר הגדול באי, מעין עיירונת אפילו.
פעם ראשונה שעשינו משהו שעד כה נמנענו ממנו. נתנו לנהגת מונית להביא אותנו למקום שהיא המליצה עליו.
זה היה בתקציב שלנו, ונשמע מתאים וקרוב... משהו שהיה חשוב בשעת ערב זו, עם כל התיקים וכל הילדים.
בדרך התפללנו שזה יענה על צרכינו בחדר מספיק גדול, שייראה סביר עם מקלחת ושרותים סבירים ולא יהיה מגעיל.
כל השאר- מבחינתנו- בונוס.

הביאה אותנו למקום חמוד לאללה. על החוף, עם בריכת שחייה קטנה.
נראה סביר לגמרי, מכל הבחינות.
החלטנו להישאר שם יומיים כדי לנחות ולהצליח לחפש מקומות אחרים גם בלי לחץ


הנדנדה הייתה אחלה צ'ופר
הילדים התפננו עליה

ארז מצא חברונת לשחק איתה
ישנו עד מאוחר, אכלנו (לא משהו שם, וגם יקר. לוקחים מחירים מופקעים על כל דבר בערך... לא נורא) ויצאנו לשיטוט באי

גשם שוטף תפס אותנו בדרך- היה מצחיק לאללה!
מזל שזה מתייבש באותה המהירות
עברנו כמה חופים בדרך, נשנשנו בכמה מקומות, התשנו את כולם

באחד החופים בדרך מצאנו נדנדה (רותי, מזהה?)



 אולם בסוף מצאנו את החוף "שלנו" haad salad
רצועת חוף מהממת ולא גדולה במיוחד עם שפע צבעים במים שמשתנים בכל רגע נתון.
מתכננים להשאר פה כמה שנרצה. אולי שבוע, אולי כל התקופה בקופנגן (כשלושה שבועות)




ארז מרגיש בבית




הגדולים מבלים שעות בשיטוט במים עם המשקפות, מציאת צדפות, סרטנים נזירים, אלמוגים

המים כ"כ שקטים שהמפרץ מרגיש לילדים ממש בטוח
הם נמצאים במים לבד הרבה, האחד עם השני בלעדינו
עומדים עד מרחק גדול מהחוף
לפני נסיעת האופנוע הראשונה





נרדם בערסל- קלאסי, נכון?

משחקי קלפים אינסופיים



אחד התענוגות הגדולים עד כה היה לבלות כל המשפחה במים החמימים כשהגשם מטפטף מעלינו.
תענוג!

2 comments:

  1. תראו מה זה, עברתם חצי עולם מגרמניה לתאילנד ו בסוף נשארתם עם הגשם.
    איזה כיף!
    נשיקות.

    השבמחק
  2. אבל איזה גשם, שרוני!!!
    יצאנו עכשיו נמצא שעות און אנד אוף בים, עם הרבה גשם שבא והלך. כזה ים אני אוהבת!

    השבמחק