מפלי ארוואן erawan falls והפרידה מבנגקוק

הייתי שם לפני 20 שנה, בטיול הקודם שלי.
מיותר לומר שלא זכרתי יותר מדיי, רק שמדובר במים ומפלים.
ידענו שמדובר במקום דיי מתוייר, שכווווולם נוסעים אליו כשהם מגיעים אליו כשהם מגיעים לאזור.
אז מה? גם אנחנו ניסע.

כל נהג מונית וכל סוכנות נסיעות מציעים טיולים לארוואן, אולם אנחנו בחרנו בדרך ה"מקומית" אוטובוס ציבורי שמגיע עד לשם.
אפשר ליסוע לתחנת האוטובוס המרכזית ולעלות על האוטובוס משם, אולם בהתחשב בזה שרצינו לעלות על האוטובוס הראשון (8:00 בבוקר) ובזה שקשה לנו לקום מוקדם, החלטנו לעלות עליו בתחנה הקרובה יחסית לגסט האוס שלנו, מול שוק הלילה.
אז גירדנו את עצמנו מוקדם, נשנשנו קצת פירות שהכנו מבעוד מועד (יצאנו עם תיק מלא בפירות ונשנושים), לקחנו תיקים עם בגדי ים, מצופים, מגבות וכל זה ויצאנו לרחוב, לחכות לאוטובוס.
מה שלא לקחנו בחשבון זה שהאוטובוס יהיה מלא עד אפס מקום ב...תיירים בדיוק כמונו!
כשעלינו עליו כבר היו כמה שישבו על הרצפה מאחור ולנו נותר רק להצטרף אליהם. טוב, לחלקנו.... יצא שאני עמדתי כל השעה וחצי של הנסיעה, איילה ורפאל גם התחילו בעמידה ואיכשהו הצליחו להתיישב. דוד וארז ישבו על המדרגות האחוריות ואומני עמדה בפתח כל הנסיעה.
מדהים כמה שכשהכל נראה צפוף, עדיין אפשר לדחוס פנימה עוד (6) אנשים.
המזל הוא שהנסיעה הייתה ממש יפה (וזולה... 50 בהאט לאדם, שילמנו על 4 מאיתנו) והאוטובוס הזה מביא ממש עד לפתח המפלים, בתוך השמורה עצמה.

מסקנות: כדאי לצאת מהתחנה המרכזית, ולהגיע לפחות 1/2 שעה קודם לכן כדי לתפוס מקום!
לנו היה חשוב לצאת באוטובוס הראשון, כי רצינו לחזור בזה שלפני האחרון (יש אוטובוס חזור ב 14:00 וב 16:00 ששניהם דיי מלאים. כנראה שזה של 16:00 מלא יותר) ואכן הספקנו להגיע לקראת 13:20 לתחנת האוטובוס אחרי הגעה עד למדרגה הרביעית של המפלים, טבילה במספר 2 ובמספר 4 במשך לא מעט זמן!
הגענו בזמן לתפוס מקומות ישיבה לקראת הדרך חזרה, ולאכול תירסים מעולים (!!!) מאישה שמוכרת 2 ב 20 בהאט.

יש 7 מדרגות במפלים, ההליכה אליהם מסומנת, נוחה, נקייה ומסודרת.
נכון, יש ימבה מבקרים, באמת המון, אולם מה שמפתיע הוא עד כמה התאילנדים שומרים על המקום נקי ומסודר באופן יחסי.
למשל, אי אפשר לקחת אוכל למדרגות 3-7 ואם לוקחים בקבוקי שתייה צריך לסמן אותם, להשאיר פקדון עליהם ולהראות אותם כשיורדים כדי לקבל את הפקדון בחזרה. כך הם מנסים לוודא (ודיי מצליחים) שלא ישאירו במקום בקבוקים ושקיות פלסטיק למיניהן.
הכל מאד משולט וברור מה המרחקים בין מדרגה למדרגה.
יש שרותים כמעט בכל מקום.
אנחנו הגענו, כאמור, עד למדרגה הרביעית (המגלשות), כי זה הספיק לנו מבחינת חלוקת הזמנים ויכולות ההליכה של הקטנים.
יש דגים בינוניים וגדולים בבריכות, מהסוג המבסבס.
זה יכול להיות נחמד ויכול להיות גם מציק...

שכחתי לציין את המובהק- המקום מהמם ביופיו!!!

זו המדרגה השנייה

אכן מלא פה, מאד!!!

ויפה כל כך...

הגענו למדרגה הרביעית
[הראשונה פושטית ורדודה מדיי, השלישית לא ממש מעניינת מבחינת הכניסה אליה]

ה- אטרקציה פה הן המגלשות הטבעיות שיש בסלעים.
היה כיף!

כאמור, הצלחנו לחזור בצורה נעימה יותר באוטובוס.
בהמשך היום דוד, איילה וארז הכינו את מימי (ארז בחר את השם)

כך היא נראתה בבוקר שאחרי

נשארנו עד הצהריים בגסט האוס ואז נסענו לתחנת האוטובוס לקחת וואן לקוואסן ( 120 בהאט לאדם, שילמנו על 5 מקומות).
עוד כמה סידורים אחרונים, קניות ואוכל ואנחנו מוכנים כבר (באמת?) ליום המחרת- הפרידה הסופית מבנגקוק ומהמזרח, בדרך ללונדון והבייתה

האננס האחרון בבנגקוק.....

ביי ביי לאוכל רחוב, דוכנים, קוקוס ובלאגן תאילנדי- אסיאתי

נתראה בלונדון