לפני כמה ימים דוד והילדים נסעו עם השכן ובנו ל"מגדלור".
זה מה שידענו על המקום טרם הנסיעה.
הוא לא ממש מדבר אנגלית ואשתו הסבירה קצת על המקום. הבנו שמדובר בקצת נסיעה ושהם יעשו את זה על הטוסטוסים. השכן הציע לקחת איתו את אחד הילדים, כדי שלדוד יהיה יותר נוח. החלטה טובה!
הנסיעה לא הייתה ממש קצרה מסתבר, משהו כמו שעה וקצת לכל כיוון. אם כי הקצב הוא איטי, גם בגלל הכבישים וגם בגלל הטוסטוסים. בכלל נוסעים פה דיי לאט בד"כ, כך שזה דיי נוח לנסיעות עם ילדים.
אני ביקשתי שיצלמו הרבה כדי שאוכל גם "לראות".
נראה אם הבנתי נכון....
המגדלור נמצא על מעין אי קטן שמגיעים אליו בסירה.
בתחילה הם לקחו דינגי- סירה קטנה, איטית ועגולה שהביאה אותם לסירת המנוע. 'שהיא נסעה מהר'
[הסברי ארז]
הם חזרו עייפים ומרוצים מאד.
ואני? נהנתי מהשקט קצת, כתבתי והתגעגעתי
דוד מוסיף עוד אנקדוטות הירדמות על האופנוע מיום המסע :
נסענו על הכביש המהיר - שם אפשר בבטחה לנסוע 40-50, זה ממש מהר כאן. בדרך הארוכה, ארז נרדם גם בדרך הלוך וגם בחזור - בשתי הפעמים הוא התנודד קדימה והצידה בכסא הקדמי שלו, הוא היה קשור אז לא דאגתי, רק שמרתי שהנאגחות שהוא נותן במראות ובלוח השעונים לא יהיו חזקות מדי. בדרך חזרה הוא ממש נרדם וכבר לא ניקר אלא ישן מכורבל על הזרוע השמאלית שלי.
איילה ישבה באמצע ביני לבין רפאל ונרדמה גם - היא כבר יותר הלחיצה אותי כי אותה רק רפאל החזיק ומנע ממנה ליפול לצדדים, אז ניסינו להעיר אותה במשיכות גפיים, דפיקות על הקסדה, משיכה בשיער ודגדוגים, הצלחנו בסוף רק כשעצרנו בעיר לגלידה וקפה.
זה מה שידענו על המקום טרם הנסיעה.
הוא לא ממש מדבר אנגלית ואשתו הסבירה קצת על המקום. הבנו שמדובר בקצת נסיעה ושהם יעשו את זה על הטוסטוסים. השכן הציע לקחת איתו את אחד הילדים, כדי שלדוד יהיה יותר נוח. החלטה טובה!
הנסיעה לא הייתה ממש קצרה מסתבר, משהו כמו שעה וקצת לכל כיוון. אם כי הקצב הוא איטי, גם בגלל הכבישים וגם בגלל הטוסטוסים. בכלל נוסעים פה דיי לאט בד"כ, כך שזה דיי נוח לנסיעות עם ילדים.
אני ביקשתי שיצלמו הרבה כדי שאוכל גם "לראות".
נראה אם הבנתי נכון....
המגדלור נמצא על מעין אי קטן שמגיעים אליו בסירה.
בתחילה הם לקחו דינגי- סירה קטנה, איטית ועגולה שהביאה אותם לסירת המנוע. 'שהיא נסעה מהר'
[הסברי ארז]
 |
| על החוף |
 |
| בדינגי עם איוון וסשה (שסה, בפי ארז) |
 |
| השפריצו עליו מים, אז הוא אמר "אני רוצה לאומני!" |
 |
| המגדלור מרחוק |
 |
| שער הכניסה מזכיר מקומות קסומים מסתוריים כאלה, נכון? |
 |
| מתחילים לטפס |
 |
| המגדלור מקרוב |
 |
| הם סיפרו ששער הכניסה נטרק כל הזמן בגלל הרוח המטורפת שהייתה שם |
 |
| זאת ה- תמונה בעיניי! הדרך למעלה |
 |
| אכן נראה שהייתה שם רוח מטורפת! |
הם חזרו עייפים ומרוצים מאד.
ואני? נהנתי מהשקט קצת, כתבתי והתגעגעתי
דוד מוסיף עוד אנקדוטות הירדמות על האופנוע מיום המסע :
נסענו על הכביש המהיר - שם אפשר בבטחה לנסוע 40-50, זה ממש מהר כאן. בדרך הארוכה, ארז נרדם גם בדרך הלוך וגם בחזור - בשתי הפעמים הוא התנודד קדימה והצידה בכסא הקדמי שלו, הוא היה קשור אז לא דאגתי, רק שמרתי שהנאגחות שהוא נותן במראות ובלוח השעונים לא יהיו חזקות מדי. בדרך חזרה הוא ממש נרדם וכבר לא ניקר אלא ישן מכורבל על הזרוע השמאלית שלי.
איילה ישבה באמצע ביני לבין רפאל ונרדמה גם - היא כבר יותר הלחיצה אותי כי אותה רק רפאל החזיק ומנע ממנה ליפול לצדדים, אז ניסינו להעיר אותה במשיכות גפיים, דפיקות על הקסדה, משיכה בשיער ודגדוגים, הצלחנו בסוף רק כשעצרנו בעיר לגלידה וקפה.
באמת ניסיתי להבין איך כולם נסעו על טוסטוס אחד?? אפשר תמונה בבקשה?
השבמחקאז מסתבר שלא צריך רכב 7 מושבים למשפחה עם ארבעה ילדים :-)
מיכל
היום הצלחנו ליסוע 5 על אופנוע...
מחקאמנם נסיעה קצרה של כמה דקות ובכל זאת...
פה הכל אפשרי...