גשם גשם גשם
כל הלילה גשם. זה די מדהים לישון משפחה שלמה תחת חתיכת פח דקה ולשמוע
את הגשם מכל עבר. מע' החימום האוטומטית על גז מבטיחה שבלילה יהיה חמים ונעים
בקרוואן גם כשבחוץ קרררר ורטוב. כמה מים יש כאן – נחלים, נהרות, ערימות של עננים,
כאן בשכונה יש משפחה שיש להם אגם קטן בחצר. ימבה מים. איזה שפע.
מתארחים אצל חברים באוסטריה
אנחנו חונים בחצר של חברים בישוב קטן ליד גראץ באוסטריה, היום קלטתי
כמה הקרוואן הזה גדול, כשניסיתי להבין איך להיכנס לחניה רגילה למדי והיה צפוף,
ניסיתי לחנות בצד הכביש צמוד לאיזה בית אבל הקרוואן גדול מדי (3.30 מטר), אי אפשר
לחנות על דשא כשיש גשם כי יש סיכוי טוב להתחפר – 3.5 טון בכל זאת, אז זה טריקי –
איפה חונים.
הילדים ישר התחברו – אומני והשאר נדלקו על 2 גורי חתולים שיש כאן,
רפאל ואמילי התחברו סביב זה שהם יכולים לגעת בחשופיות בידיים, סביון סיפק לארז
מכוניות מכל מיני סוגים כדי להסיט אותו מהלגו שלו ומאוצרות אחרים.
כמה נוח זה בית – הכל גדול ומרווח פתאום – יש מקום שונה לכל דבר, אפשר
למשל לשבת בכל מיני מקומות שונים, עד כמה זה לא מובן מאליו בתוך קרוואן.
תוכנות ניווט
התלבטתי לפני היציאה מהארץ – האם לשכור / לקנות ג'י פי אס או להוריד
תוכנה לטלפון, רציתי משהו שלא יחייב אותי להיות אונליין כל הזמן כי אמרו שאין כאן
קליטה רציפה בכל מקום (מה שהתגלה כנכון מאד) וגם לא ידעתי מה יהיה לנו מבחינת סים
ותקשורת, אז קראתי על זה קצת ובסוף החלטתי לא להחליט. בברלין, יום לפני שנסענו
לדיסלדורף, הורדתי את תוכנת sygic המצוינת לניסיון של
שבועיים, גיליתי שיש גם התאמה למשאיות – ואפשר להזין את הגובה והרוחב של הקרוואן כדי
לחשב מסלול שלוקח את זה בחשבון. ברכב ששכרנו בברלין היה ג'י פי אס שהיה נוח לאללה
וגם דיברה באנגלית עם מבטא משונה שהצחיק את כולם, בקרוואן בהתחלה השתמשנו בתוכנה
שהורדתי שהיתה אחלה רוב הזמן, אבל אז נגמרו השבועיים נסיון והמחיר שלה הוא 80
יורו, אז ניסינו את גוגל
מאפס ועבד מצוין, גיליתי גם שאפשר לעבוד איתה אופליין גם במצב ניווט עם מסלול וגם
סתם כמפה שפתוחה . מה שהכי הפתיע היה היום
שבו הגברתי את הווליום והיא התחילה לדבר – בעברית (!) אז נהייתה לנו עוד ישות
שנוסעת איתנו, אומני אפילו נתנה לה שם – "תמר", והצמידה לה כל מיני
תכונות לפי הדיבור שלה למשל שהיא מחזיקה מעצמה ושהיא חופרת לפעמים J
מקצבים
לכל אחד מאיתנו יש קצב שונה בכל מיני דברים שאנחנו עושים – למשל
בלאכול, בלהחליט מה ללבוש, מתי קמים בבוקר, מתי מתאים ללכת לישון, ואנחנו לומדים
להקשיב למגוון המקצבים האלה ולמצוא את שבילי הזהב, זה יכול להיות די מסובך עם 6
אנשים, אבל כשמדי פעם מצליחים לדייק זה מרגיש הרמוני ממש – כמו לשיר בכמה קולות.
איזה תיאור יפה של השמים והיתרון של הקאראוון מענין הקצב והצורך של כל אחד
השבמחקהתכונתי לקושי של הצפיפות בקארוון
מחק