9/25/2014

פאדובה

אני התאהבתי בעיר הזו!
פשוט מאד.
עיר יפייפייה, שמוכרת כביכול כי היא קרובה לונציה ונמצאת על "קו התיירות" בסביבתה. אולם בעיניי היא שווה הרבה יותר ממנה.

מצאנו חנייה לא פחות ולא יותר מאשר בחניון "יצחק רבין" (מי היה מאמין?)

ליד ככר ענקית שמשנה את פניה בכל יום.
ביום אחרי (שבת) שהגענו היה בה שוק גדול של פירות, ירקות, צמחים, דוכנים למיניהם.
ביום שאחרי (ראשון) היה שוק של דברי אמנות ועתיקות וקצת יד שנייה.
ביום שאחרי (שני) היו רק כמה דוכני פירות וירקות בצד אחד של הככר, בעוד בצד אחר עסקו בנקיון, בשיפוצים ובהקמה של איזושהי תערוכה.
ומדובר בככר עצומה עם מזרקה ושלל פסלים.
רק בשבילה שווה לגור בפאדובה






סלפי בנות ליילי
רואים אותנו?

ומסביב לה בניינים בסגנונות שונים, קתדרלות, בסיליקות, כנסיות, מוזיאונים, הגנים הבוטניים, מדרחוב שווה (בסופי השבוע), חנויות ועוד ועוד.
בעיקר הייתה שם המון המון אווירה.
נהננו להסתובב מסביב, לשוטט ברחובות הקטנים ופשוט להסתכל לכל הכיוונים.
לחניון בו ישנו הגיעו מדיי יום עשרות אוטובוסי תיירים מרחבי העולם (כן, גם מישראל).

ביום ראשון דוד לא הרגיש טוב כל כך,  ואחרי שבקרנו בכנסייה מרשימה (סנט אנטוני) עם מנזר גדול ועוד. (מבנה מאד מרשים שעולים אליו לרגל מליוני אנשים בכל שנה) הוא הלך לקרוואן לנוח.




ארז מאד התחבר לטלפון הקדוש שבמנזר
הוא מדבר עם "הילד"

המשכתי להסתובב עם הילדים. היינו בגנים הבוטניים המאד מרשימים של העיר ובגלל שזה היה יום ראשון הכניסה הייתה חופשית והיה שם מ-פ-ו-צ-ץ אנשים, משפחות, ילדים. יש שם עצים בני 400 ו-500 שנה ומגוון גדול ביותר של צמחים מכל הסוגים, מכל העולם





בהמשך הגענו למדרחוב תוסס ומלא באנשים (כן, אני יודעת שכתבתי שהיו הרבה אנשים בכל מקום. טוב, זה היה יום א' ועדיין זה הרגיש נעים ולא המוני מדיי או מעיק. היה בזה משהו נעים גם).
ראינו בכמה ככרות הכנה לארועים שונים והחלטנו לחזור להביא את דוד.
בדרך חזרה נתקלנו בבמה בה רקדו ריקודים מתקופות עבר עם תלבושות מסורתיות ולידה תערוכת רחוב של אמנים שהייתה מהממת.
לצערנו לא הייתה לנו מצלמה ואומני הצליחה לצלם קצת כשכבר חזרנו, אם כי הריקודים כבר הסתיימו לצערנו...












באחת הככרות הכינו זירת אגרוף (מפתיע ביותר, גם אנחנו חשבנו!)
כשחזרנו עם דוד, הקרב כבר היה בעיצומו

הכחול ניצח

באחד השיטוטים שלי סימנתי לעצמי מוזיאון שנראה נחמד ותכננתי שנלך אליו.
מוזיאון ה precinema שמספר את סיפור תקופת טרום הקולנוע- פנסי קסם, תאטרוני צלליות ועוד.
מקסים, מקסים, מקסים!
אם מזדמן לכם להגיע לפאדובה ממליצים בחום להכנס לשם. ממש שווה.
הייתה שם גם תצוגה מרשימה של מצלמות ומכשירים שונים ומשונים בהם עשו שימוש לפני עידן המסכים שלנו













מקום מרשים ביותר!
כולנו נהננו שם מאד, גם ארז שחגג על מה שנתנו לו לגעת בו

מכירים את זה מהבית של סבא וסבתא


תגובה 1: